אנקרה אף הבהירה כי היא מעוניינת שמצרים תהפוך לשותפה רשמית בהסכם ההגנה, שלפיו מתקפה על אחת המדינות החברות תיחשב למתקפה על כולן. פידאן אמר במפורש: "אנו מקווים שמצרים תהיה השותפה הרשמית שלנו".
קהיר לא ממהרת להתחייב
למרות החיזור הטורקי, במצרים שומרים לפי שעה על זהירות. עבד אל-עאטי הבהיר כי קהיר מתואמת באופן מלא עם שלוש המדינות החתומות על ההסכם וכי הייתה מעורבת בשיח עליו מראשיתו, אך הדגיש כי התחייבויות ההגנה הכלולות בו מחייבות בחינה מעמיקה לפני קבלת החלטה סופית.
לא רק ביטחון: הכסף הגדול שעל השולחן
אלא שמבחינת קהיר, הדיאלוג עם טורקיה אינו מסתכם בבריתות ביטחוניות. מצרים מנסה לתרגם את התחממות היחסים עם אנקרה להשקעות, מקומות עבודה והרחבת הייצוא - ולהשתמש במיקומה הגיאוגרפי כדי להפוך למרכז פעילות של חברות טורקיות באפריקה ובמזרח התיכון.
קהיר הציגה לטורקים חבילת צעדים שנועדה למשוך השקעות למדינה. בין היתר מקדמת מצרים מנגנון "מסלול מהיר" שנועד לקצר הליכי רישוי ואישורים לחברות טורקיות, לצד צוות עבודה משותף שמטרתו לפתור חסמים בירוקרטיים ותפעוליים שבהם נתקלות חברות מטורקיה הפועלות בשוק המצרי.
אחד המהלכים המרכזיים שעל הפרק הוא הקמת אזור תעשייה טורקי משולב ומאובזר באזור הכלכלי של תעלת סואץ. המצרים מעוניינים למשוך חברות טורקיות גדולות בתחומי הרכב, האלומיניום, המכונות הכבדות, הכימיקלים, הטקסטיל וההלבשה. המטרה ברורה: להפוך את המדינה לבסיס ייצור וייצוא עבור חברות טורקיות המבקשות גישה נוחה יותר לשווקים באפריקה ובמזרח התיכון.
גם נתיב ימי והשקעות בכרייה
שתי המדינות דנו גם בחידוש קו ספנות מסוג Ro-Ro בין נמלים במצרים ובטורקיה, שיאפשר העברה מהירה יותר של סחורות - ובמיוחד מוצרים בעלי חיי מדף קצרים. בתחום הכרייה הזמין עבד אל-עאטי חברות טורקיות להשקיע בחיפושי מחצבים במצרים, בעיבוד חומרי גלם ובמחקר משותף, לקראת פורום הכרייה של מצרים שייערך בספטמבר.
השיחות הכלכליות הסתיימו גם בחתימה על כמה מסמכים והסכמות. שר ההשקעות וסחר החוץ המצרי מוחמד פריד סאלח ופידאן חתמו על החלטה הנוגעת לכללי המקור במסגרת הסכם הסחר החופשי בין המדינות.
בנוסף נחתם פרוטוקול מפגש קבוצת התכנון המשותפת, וכן מסמך המצרף את מצרים למזכר הבנות בתחום הקישוריות הלוגיסטית בין משרד התחבורה הטורקי לכמה מדינות באפריקה. מבחינת קהיר, החיבור הזה עשוי לחזק עוד יותר את מעמדה כשער מסחרי מרכזי ליבשת.
עזה, סודן ולוב על השולחן
לצד הכלכלה והביטחון, השיחות עסקו גם במשברים האזוריים. השרים דנו במאמצים להפחתת המתיחות במזרח התיכון ובקידום פתרונות מדיניים.
בנושא הפלסטיני הביעו שני הצדדים תמיכה בהפסקת ההסלמה ברצועת עזה ובגדה המערבית, בנסיגה ישראלית מהרצועה ובהעברה בלתי מופרעת של סיוע הומניטרי. גם סודן ולוב עמדו במרכז השיחות. מצרים חזרה על עמדתה שלפיה כל פתרון למשבר בסודן חייב להתבסס על בעלות סודנית מלאה ולשמור על שלמות המדינה ומוסדותיה. בנוגע ללוב הביעו קהיר ואנקרה תמיכה במסלול פוליטי פנימי שיוביל לקיום בחירות לנשיאות ולפרלמנט.
אולם דווקא המהלכים הכלכליים עשויים להיות התוצאה המוחשית ביותר של ההתקרבות. בעוד טורקיה מבקשת לקרב את מצרים אל גוש ההגנה החדש, קהיר מבקשת להמיר את מעמדה האסטרטגי בהשקעות, מפעלים וסחר - ולהפוך את החיזור הטורקי למנוף כלכלי ארוך טווח.
התרעות פיקוד העורף