אלא שבחודשים האחרונים גם משקיעים שכבר שמו את כספם בארה"ב נחשפים לכותרות על ירידה חדה ברכישות של זרים, ועלולים לתהות אם מדובר בתחילתה של בריחה מהשוק האמריקאי ומה המשמעות עבור הנכס שלהם.
לדברי ליבוביץ מנתוני איגוד המתווכים האמריקאי, NAR, אכן עולה כי בין אפריל 2025 למרץ 2026 רכשו קונים זרים בתים קיימים בארה"ב בשווי של 45.3 מיליארד דולר, ירידה של 19.1% לעומת השנה הקודמת. מספר הבתים שנרכשו ירד במקביל ב-14%, ל-67,100.
אלא שלא כל הקונים הזרים מתנהגים באותה צורה. הקנדים היו הפעילים ביותר במספר העסקאות והיוו 16% מהרכישות, כ-10,700 בתים. אחריהם הגיעו המקסיקנים עם 14%, ואילו הסינים, שהובילו בשנה הקודמת, ירדו למקום השלישי עם 11%.
במונחים כספיים, לעומת זאת, הסינים עדיין נמצאים בליגה משלהם. רוכשים מסין הוציאו 7.6 מיליארד דולר על נדל"ן אמריקאי, יותר מכל קבוצה אחרת, כאשר מחיר הרכישה הממוצע שלהם התקרב למיליון דולר. כלומר, הם רכשו פחות בתים, אבל התמקדו בנכסים יקרים משמעותית.
גם בתוך ארה"ב הכסף הזר לא מתחלק באופן שווה. פלורידה משכה 20% מכלל הקונים הזרים, קליפורניה 19% וטקסס 12%. ניו ג'רזי וג'ורג'יה הסתפקו ב-4% כל אחת. המשמעות היא ששינוי בהתנהגות הקונים הזרים יכול להיות מורגש מאוד בשווקים מסוימים, וכמעט לא להשפיע על אחרים.
גם ההגדרה "קונה זר" רחבה מכפי שנדמה. 56% מהרכישות בוצעו בידי מהגרים חדשים ובעלי ויזות שחיים בארה"ב יותר מחצי שנה, ורק 44% בידי מי שמתגוררים דרך קבע מחוץ למדינה.
"הקונים הזרים אינם שוק אחד. קונה סיני בקליפורניה, קנדי בפלורידה, בעל ויזת עבודה שחי בארצות הברית ומשקיע ישראלי שנמצא בארץ אינם פועלים באותם שווקים, עם אותו תקציב או מאותן סיבות", הוא אומר.
לדבריו, גם הירידה האחרונה צריכה להיקרא בפרופורציות, לאחר שבשנה שקדמה לה זינק מספר הנכסים שרכשו זרים ב-44%. "החלטת השקעה בנדל"ן בחו"ל לא נקבעת לפי מגמת מאקרו בכותרת. היא נקבעת לפי מה שכתוב בחוזה, לפי מה שרשום בטאבו המקומי, ולפי מי היזם שעומד מולך", אומר ליבוביץ. "משקיע ישראלי שמסיט עכשיו כסף מארצות הברית לאירופה בגלל כותרת אחת, בלי לבדוק את הרגולציה המקומית ביעד החדש, פשוט מחליף סיכון בסיכון".