עד 2 מיליארד דולר בשבוע: המלחמה עם איראן שינתה את קטאר

המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן פגעה קשות בהכנסות קטאר מיצוא גז, והובילה לקיצוץ של עד 30% בתקציבי הממשלה וכ-85% בסיוע לחו"ל. קרן המטבע צופה שכלכלתה תתכווץ השנה ב-8.6%

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני
אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני | צילום: רויטרס
3
גלריה

קטאר נאלצה לעצור את ייצור הגז הטבעי הנוזלי שלה, מקור ההכנסה והיצוא המרכזי של המדינה, בעקבות נזקי המלחמה שנגרמו על ידי איראן ובשל הקושי להעביר גז דרך מצר הורמוז. שלושה גורמים שתודרכו בנושא מסרו כי הקיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה הם חלק מהתגובה של דוחא לירידה החדה בהכנסות מ-LNG.

"הרשויות ניהלו את המשבר ביעילות, אבל הפגיעה הייתה עצומה", אמר יוסף. לדבריו, הן משתמשות ברזרבות פיננסיות שנצברו כדי להמשיך להפעיל את הכלכלה ולשמור על נזילות. "אבל בסופו של דבר, הדבר מותיר חור משמעותי בתקציב", הוסיף.

קרן המטבע הבינלאומית צופה כי התמ"ג של קטאר יתכווץ השנה ב-8.6% - ההתכווצות הגדולה ביותר מבין שש מדינות המפרץ, שבמשך עשרות שנים הסתמכו על מצר הורמוז לצורך יצוא אנרגיה וסחר.


קטאר: נזק נרחב לאחד ממתקני ייצור הגז הטבעי הנוזלי | צילום: רשתות ערביות

לדוחא עומדים משאבים פיננסיים משמעותיים להתמודדות עם המשבר. רשות ההשקעות של קטאר, קרן העושר הריבונית של המדינה, מנהלת נכסים בהיקף של כ-500 מיליארד דולר, בעוד אוכלוסיית קטאר מונה כ-3.2 מיליון בני אדם. במקביל, דוחא ממלאת תפקיד מרכזי במאמצי התיווך להשגת הסכם בין ארצות הברית לאיראן.

עם זאת, כל עוד לא מסתמן פתרון למלחמה, העימות צפוי להמשיך להשפיע על ההוצאות המקומיות במדינות המפרץ. הוא עשוי להשפיע גם על השקעותיהן בחו"ל של קרנות העושר הריבוניות באזור, המנהלות יחד נכסים בהיקף של כ-5 טריליון דולר.

לאחר שסעודיה ואיחוד האמירויות הובילו ב-2017 חרם אזורי נגד קטאר, נאלצה רשות ההשקעות הקטארית להחזיר למדינה יותר מ-20 מיליארד דולר בפיקדונות, במטרה לייצב את המגזר הפיננסי המקומי.

"קטאר ערוכה היטב להתמודד עם המצב הכלכלי באזור", אמר גורם קטארי. לדבריו, "העמידות שלנו במשברים קודמים, ובהם המשבר במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ומגפת הקורונה, מעניקה לנו את היכולת להתמודד עם המשבר הנוכחי מבלי לשנות את המסלול הכלכלי שלנו לטווח הארוך".

אין נתון זמין על היקף המימון הכולל של קטאר לסיוע מחוץ למדינה, אולם בשנה שעברה היא תרמה 1.5 מיליארד דולר למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לפי הודעת משרד החוץ הקטארי מדצמבר, סכום זה הציב אותה בין חמש התורמות הגדולות ביותר לגוף.

מתקפה איראנית בקטאר
מתקפה איראנית בקטאר | צילום: רויטרס

ההשפעה הכלכלית של המלחמה על מדינות המפרץ משתנה ממדינה למדינה, אך כולן היו יעד לטילים ולכטב"מים איראניים במסגרת תגובת טהרן לתקיפות של ארצות הברית וישראל. סעודיה ואיחוד האמירויות הצליחו לצמצם חלק מהפגיעה באמצעות יצוא נפט בצינורות העוקפים את מצר הורמוז, בעוד מחירי הנפט הגבוהים יותר סייעו לקזז את הירידה בכמויות היצוא.

לעומתן, קטאר וכווית תלויות במצר הורמוז לצורך יצוא האנרגיה שלהן. במקביל, מדינות המפרץ כולן סופגות פגיעה בסחר, בתיירות, בענפי המזון והמשקאות ובתחומים נוספים התורמים לצמיחה שאינה מבוססת על נפט.

בחריין, שלה משאבי נפט מצומצמים ויחס חוב ציבורי ברוטו לתוצר של 150% לפי קרן המטבע הבינלאומית, מתמודדת עם לחץ גובר על מאזנה. עתודות המט"ח שלה הסתכמו ביוני בקצת יותר מ-2 מיליארד דולר, לעומת 6 מיליארד דולר במרץ, לפי Capital Economics, על רקע ציפיות כי היא עשויה להזדקק לחבילת חילוץ נוספת מסעודיה או מאיחוד האמירויות. באפריל הסכימה אבו דאבי לעסקת החלפת מטבע בהיקף של 5.4 מיליארד דולר עם מנאמה.

"רוב מדינות המפרץ עשירות מספיק כדי לספוג את ההשפעה הכלכלית של המלחמה, אבל העימות פוגע בכולן", אמר סוסה. לדבריו, "זו נסיגה גדולה מאוד עבור מדינות המפרץ - היא יקרה מאוד ויש הפסדים רבים שהממשלות צריכות לשאת". הוא הוסיף כי השאלה הקשה היא אם תהיה לכך השפעה ארוכת טווח ועד כמה הדבר יכביד על הצמיחה הפוטנציאלית או העתידית.

''ראס לאפן'', מרכז ייצור הגז של קטאר
''ראס לאפן'', מרכז ייצור הגז של קטאר | צילום: רויטרס

עבור קטאר, יצרנית ה-LNG השנייה בגודלה בעולם, השפעת המלחמה הייתה כמעט מיידית. ארבעה ימים לאחר שארצות הברית וישראל פתחו בעימות בפברואר, תקיפה איראנית באמצעות כטב"ם וטילים כוונה למתקן ראס לפאן, מתקן יצוא ה-LNG הגדול בעולם. בחודש מרץ פגעה תקיפת טילים נוספת בראס לפאן, צמצמה את כושר היצוא ב-17% וגרמה לנזק שתיקונו צפוי להימשך עד חמש שנים.

חלק מהפסדי הגז של קטאר קוזזו באמצעות מיזם Golden Pass בהיקף של 10 מיליארד דולר בארצות הברית, המשותף לה ול-ExxonMobil, שייצא LNG לראשונה בחודש אפריל.

לפני תחילת המלחמה נערכה דוחא להרחבה גדולה של הייצור במסגרת השקעה של 30 מיליארד דולר בשדה North Field, שדה הגז הגדול בעולם. התוכנית הייתה אמורה להעלות את כושר הייצור של קטאר ל-126 מיליון טונות בשנה עד 2027, כמות המקבילה לכ-30% מהביקוש העולמי ל-LNG בשנת 2024.

לקראת הגידול הצפוי בהכנסות, רשות ההשקעות הקטארית הרחיבה את מצבת כוח האדם שלה וכמעט הכפילה אותה בחמש השנים האחרונות, לאחר שהעריכה כי היקף הנכסים שבניהולה עשוי להכפיל את עצמו בתוך חמש שנים.

לפי הגורמים שתודרכו על צעדי הממשלה, קטאר ממשיכה לעבוד על תוכניותיה להרחיב את כושר הייצור, כדי להיות מסוגלת לייצא כמות גדולה יותר של LNG אם יושג הסדר סופי למלחמה.

תגיות:
איראן
/
קטאר
/
ישראל
/
סעודיה
/
איחוד האמירויות
/
ארה"ב
/
מדינות המפרץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף