לכך מצטרפים משברים פנימיים. יותר מ-120 מיליון אירופים חיים כיום במדינות שבהן מפלגות ימין פופוליסטיות משתתפות בשלטון או תומכות בו. במקביל, כניסתם של יותר מ-80 אלף מהגרים לסאוטה בסוף יולי המחישה מחדש את המחלוקות הקשות סביב מדיניות ההגירה ואת היעדר הסולידריות בין המדינות.
גם המצב הכלכלי אינו מעודד. כלכלת אירופה כמעט ואינה צומחת זה שנים, גרמניה מצויה במשבר מבני, צרפת מתמודדת עם בעיות פוליטיות ופיסקליות, ואיטליה סובלת מקיפאון ממושך. במקביל, אירופה מפגרת אחרי ארה"ב וסין בתחום הבינה המלאכותית וסובלת ממחסור בהשקעות ובחברות טכנולוגיה גדולות.
האיום השביעי מגיע מסין. הגירעון המסחרי של אירופה מול בייג'ינג מגיע, לפי "אל פאיס", לכמיליארד אירו ביום, ותעשיות מרכזיות, ובראשן תעשיית הרכב הגרמנית, מתקשות להתמודד עם היתרון הטכנולוגי והסיוע הממשלתי הסיני. הניתוח מסכם כי המודל האירופי הישן, ביטחון אמריקני, אנרגיה רוסית זולה וייצוא לסין, פשוט אינו קיים עוד. אירופה, לעומת זאת, עדיין מתקשה לבנות מודל חדש שיחליף אותו.