אחד ממיזמי האנרגיה הגדולים ביותר שנוסו אי פעם במזרח הים התיכון נכנס לשלב חדש וקריטי: מצרים הקצתה שטח של 3,200 קמ"ר באופן בלעדי לפיתוח חוות רוח ומתקנים פוטו-וולטאיים ענקיים, שיספקו חשמל ירוק לחיבור החשמלי בין יוון למצרים, GREGY.
לפי דיווח באתר היווני Directus, מדובר במהלך רחב בהרבה מהקמה נקודתית של פרויקטים לאנרגיה מתחדשת. בפועל, קהיר מקצה שטח גיאוגרפי עצום להפעלת מסדרון חשמל עתידי בין אפריקה לאירופה, כשיוון אמורה לשמש שער כניסה של אנרגיה לשוק האירופי.
האזור הוקצה בצו נשיאותי והועבר לאחריות משרד האנרגיה המצרי, ללא שימושים אחרים. השלב הבא צפוי להיות העברתו לקבוצת קופלוזוס, שתפתח את יחידות ייצור האנרגיה.
3,200 קמ"ר ו-8.5 ג'יגה-וואט של חשמל ירוק
השטח הכולל שהוקצה לפרויקט מגיע ל-3,200 קמ"ר. לא מדובר בפארק פוטו-וולטאי בודד, אלא בהקמה של מערכת אנרגיה רחבת היקף, שאם תצא לפועל על פי התכנון הנוכחי, תייצר כמויות עצומות של חשמל לייצוא לאירופה.
GREGY אינו רק כבל הולכה. כדי שיהיה לו ערך אסטרטגי אמיתי, הוא זקוק לבסיס ייצור עצום מאחוריו - וזה בדיוק מה שמתחיל כעת לקבל ביטוי גיאוגרפי ברור.
על פי התוכנית הנוכחית, היקף האנרגיה המתחדשת הכולל יעמוד על 8.5 ג'יגה-וואט. מתוך זה, 5.4 ג'יגה-וואט יגיעו מחוות רוח ו-3.1 ג'יגה-וואט ממתקנים פוטו-וולטאיים.
יחס זה נבחר על בסיס מחקרים טכניים וכלכליים, במטרה למקסם את קיבולת ההולכה של הקישור החשמלי, ובמקביל לשמור על עלויות ייצור נמוכות ככל האפשר.
מדובר בהיקף משמעותי במיוחד: 8.5 ג'יגה-וואט הם תיק אנרגיה שניתן להשוות, בפני עצמו, לקיבולת המותקנת של מערכות חשמל לאומיות שלמות.
למה הרוח מקבלת עדיפות
המשקל הגבוה יותר שניתן לאנרגיית הרוח אינו מקרי. למצרים יש אזורים בעלי פוטנציאל רוח גבוה במיוחד, והשילוב בין רוח לשמש מאפשר פיזור טוב יותר של הייצור לאורך שעות היממה.
כאשר הייצור הפוטו-וולטאי נחלש, אנרגיית הרוח יכולה להמשיך להזין את המערכת בהיקף משמעותי. המטרה, לפי Directus, אינה רק לייצר כמויות גדולות של חשמל ירוק, אלא לייצר אותו בפרופיל שיאפשר ניצול מרבי של הכבל התת-ימי לאורך כמה שיותר שעות בשנה.
בשלב זה, התכנון ל-8.5 ג'יגה-וואט אינו כולל יחידות אחסון גדולות, אך הדבר עשוי להשתנות. הירידה המהירה בעלויות הסוללות עשויה לשנות את המשוואה, ואם עלויות האחסון יירדו משמעותית עד שלב הבנייה הסופי, ייתכן שהפרויקט יכלול גם מערך סוללות רחב.
בתרחיש כזה ניתן יהיה לאחסן אנרגיה ירוקה בזמן ייצור עודף, ולהזרים אותה לכבל כאשר הביקוש או המחירים יהיו גבוהים יותר. מהלך כזה עשוי להפוך את GREGY ממסדרון הולכה פשוט למנגנון אנרגיה יציב ומבוקר הרבה יותר.
כבל של 954 קילומטרים ויעד אסטרטגי לאירופה
הכבל עצמו הוא פרויקט טכני שאפתני במיוחד. הנציבות האירופית מתארת אותו כחיבור HVDC באורך של כ-954 קילומטרים, שיחבר את מצרים ישירות ליוון.
טכנולוגיית HVDC, זרם ישר במתח גבוה, נחשבת מתאימה במיוחד למרחקים תת-ימיים ארוכים כאלה, משום שהיא מצמצמת את אובדן האנרגיה בהשוואה לפתרונות מסורתיים של זרם חילופין.
אם יוקם, GREGY ייצור בפועל גשר חשמלי בין אפריקה לאירופה דרך יוון. עם זאת, יוון לא צפויה להיות רק צרכנית הקצה של החשמל המצרי, אלא גם מרכז לייבוא ולהפצה מחודשת שלו.
חלק מהאנרגיה יוכל לשמש את התעשייה היוונית, חלק אחר עשוי לעבור דרך החיבורים של יוון לבלקן ולשאר האיחוד האירופי, וחלק נוסף יוכל לשמש לייצור מימן ירוק ודלקים ירוקים חדשים. במילים אחרות, הגיאוגרפיה של יוון מקבלת ערך כלכלי חדש, משום שהיא הופכת לתשתית אנרגיה.
חשיבות גיאופוליטית ליוון ולמצרים
למיזם יש חשיבות עצומה גם מבחינת מצרים. המדינה נהנית משטחים נרחבים, מפוטנציאל סולארי משמעותי, מאזורים עם פוטנציאל רוח גבוה מאוד ומקרבה גיאוגרפית לשוק האירופי.
ממשלת מצרים כבר הציבה יעדים רחבים יותר להרחבת ייצור האנרגיה מחוות רוח וממערכות פוטו-וולטאיות, ושואפת להפוך את המדינה למרכז אנרגיה אזורי. מבחינה זו, GREGY עשוי להיות "יציאת החשמל" של מצרים אל אירופה.
מעבר לכך, לפרויקט יש גם ממד גיאופוליטי מובהק: הוא יוצר מסדרון אנרגיה שאינו עובר דרך טורקיה. כך, יוון ומצרים יוצרות חיבור ישיר בין אפריקה לבין האיחוד האירופי, ללא תלות במתווך שלישי במזרח הים התיכון. לפי Directus, הדבר מוסיף עומק אסטרטגי ליחסים הקרובים ממילא בין אתונה לקהיר.
גיבוי אירופי, סקר ימי והשלבים הבאים
הפרויקט אינו רק מיזם דו-צדדי בין יוון למצרים. האיחוד האירופי כלל את GREGY ברשימה השנייה של פרויקטים בעלי עניין משותף, PMI - כלומר מיזמי תשתית אנרגיה המחברים את האיחוד האירופי עם מדינות שלישיות ונחשבים חשובים לאסטרטגיית האנרגיה והאקלים של אירופה.
מעמד זה עשוי להעניק לפרויקט מסלול רישוי מואץ ואפשרות להגיש בקשה למימון באמצעות מתקן Connecting Europe. המשמעות היא שהכבל מקבל משקל מוסדי אירופי עוד לפני שלב הבנייה.
אחד השלבים הקריטיים הבאים הוא סקר ימי, שבמסגרתו כלי מחקר ייעודי ימפה בפירוט את קרקעית הים לאורך התוואי המוצע. במסגרת הסקר ייבחנו מורפולוגיית קרקעית הים, השיפועים, המאפיינים הגיאולוגיים, סיכונים אפשריים ונקודות שבהן יהיה צורך לקבור או להגן על הכבל. מדובר בשלב שבו קו מסומן על מפה מתחיל להפוך לתוואי בנייה ממשי.
יעד 2031, FEED ב-2027 והחלטת השקעה סופית
לפרויקט יש מאפיין ייחודי: לא די להשלים את הכבל, ולא די להקים את מתקני הרוח והפוטו-וולטאיקה. שני מרכיבי הפרויקט חייבים להתקדם כמעט במקביל.
לכבל ללא ייצור חשמל אין ערך כלכלי, ומנגד גם ל-8.5 ג'יגה-וואט של אנרגיה מתחדשת אין היגיון השקעה זהה ללא נתיב יצוא זמין לאירופה. לכן שני צדי המיזם מתקדמים במקביל, כאשר אופק הזמן הבסיסי שמציבה התוכנית הוא שנת 2031.
השלב הטכני המרכזי הבא הוא FEED - תכנון הנדסי ראשוני - שאמור לצאת לדרך בתחילת 2027. שלב זה ישלב את ממצאי הסקר הימי, הרישוי הסביבתי, התשתיות היבשתיות והפרמטרים הטכניים של הממשק.
לאחר השלמת שלב ה-FEED, תיסלל הדרך לקבלת FID - החלטת ההשקעה הסופית - שבמסגרתה יוחלט אם הפרויקט אכן עובר לשלב הבנייה.
בשלב זה יתבררו העלות הסופית, הדרישות הטכניות, המבנים הפיננסיים, החוזים, הקבלנים והסכמי רכישת החשמל המסחריים. זה יהיה רגע ה"יציאה לדרך" האמיתי של GREGY.
פרויקט של 13 מיליארד יורו ומיליארדי עניין מצד בנקים
האומדן האחרון שפורסם מעריך את העלות הכוללת של הכבל ותיק האנרגיה המתחדשת במצרים בכ-13 מיליארד יורו. היקף כזה ממחיש שלא מדובר בפרויקט אנרגיה בינוני, אלא במיזם טרנספורמטיבי רחב היקף ברמה אזורית. בהתאם לכך, המימון נחשב לאחד המרכיבים הקריטיים ביותר במשוואה.
לפי מה שהציגה קבוצת קופלוזוס, מכתבי הבעת עניין למימון ארוך טווח של קו החיבור מבנקים יווניים ומבנק ההשקעות האירופי הגיעו לכ-4.5 מיליארד יורו. במקביל, עבור תיק האנרגיה המתחדשת במצרים, היקף העניין המקביל הוערך בכ-5.2 מיליארד יורו.
מכתבי עניין אינם שקולים למימון סופי, אך הם מצביעים על מרכיב מהותי אחד: השווקים הפיננסיים כבר מזהים ב-GREGY השקעה פוטנציאלית אדירה.
התרעות פיקוד העורף