לפי החברה, התוקף השתמש בחשבון דואר אלקטרוני בלתי מורשה שפעל מתוך דומיין לגיטימי של סוכנות ממשלתית. בעקבות זאת, הבקשות נראו אותנטיות ורוולוט העבירה מידע על לקוחות מתוך אמונה שמדובר בדרישה ממשלתית אמיתית. זהותו של הגוף הממשלתי לא נחשפה.
על פי הודעות שנשלחו ללקוחות שנפגעו, המידע שנחשף עשוי לכלול שמות מלאים, תאריכי לידה, כתובות מגורים, מספרי טלפון וכתובות דוא"ל, וכן העתקים של מסמכי זיהוי ותמונות ששימשו לאימות זהות. בנוסף, בחלק מהמקרים נחשפו פרטים פיננסיים ובהם מספרי IBAN, דפי חשבון, מידע על משיכות והיסטוריית עסקאות מלאה, לרבות עסקאות בביטקוין.
עוד נמסר כי לאחר שזיהתה את ההונאה היא חסמה את כתובת הדוא"ל שבה נעשה שימוש, עדכנה את הגוף הממשלתי הרלוונטי ודיווחה על האירוע לרשויות אכיפת החוק ולרגולטורים. החברה הדגישה כי מערכותיה עצמן לא נפרצו וכי כספי הלקוחות לא נפגעו. בשלב זה היא לא פרסמה את מספר הלקוחות המדויק שמידע עליהם נמסר.
האירוע חריג במיוחד משום שלפי הפרטים שפורסמו, התוקפים לא נדרשו לפרוץ ישירות למערכות רוולוט: הם ניצלו ערוץ תקשורת שנראה לגיטימי כדי לגרום לחברה למסור את המידע בעצמה. החברה מסרה כי הודיעה באופן ישיר ללקוחות שנפגעו ונקטה צעדי הגנה נוספים בעקבות האירוע.
הרישיון מתיר לחברות, בין היתר, לנהל חשבון תשלום (ארנק דיגיטלי) כולל העברת משכורת, להנפיק כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים, להעביר תשלומים בין לקוחות פרטיים לבתי עסק, להציע שירותי סליקה ועוד.
"מדובר בבשורה צרכנית שעתידה לשנות את פני המערכת הפיננסית ולחולל תחרות מול המערכת הבנקאית המסורתית, לטובת המשק והציבור הישראלי" אמר יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר. "חברות אלו הן מהמובילות בעולם בתחומן, ועל שולחן הרשות עוד עשרות בקשות רישיון אשר אנו מעריכים כי יוענקו בחודשים הקרובים".
"העובדה שחברות מהמובילות בעולם בתחומן בוחרות להיכנס לשוק המקומי היא הבעת אמון בצרכן הישראלי ובכלכלה הישראלית. קידום חברות התשלומים וחברות שירותי המידע ויצירת תחרות אמיתית למערכת הבנקאית הם בין המטרות האסטרטגיות של הרשות לניירות ערך. הענקת הרישיונות מצטרפת לצעדים נוספים שקידמה הרשות לניירות ערך בשנים האחרונות, כמו שכלול שוק הקרנות הכספיות, הצעת חוק הייעוץ הכללי והצעת חוק הברוקר-דילר".