הנתונים ממחישים את השינוי הדרמטי שעברה גרמניה במעמדה הכלכלי העולמי: בשנת 1980 הייתה הכלכלה הגרמנית אחראית לכ-6.98% מהתוצר העולמי במונחי שווי כוח קנייה, ואילו בשנת 2026 חלקה צפוי לעמוד על 2.88% בלבד, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. מדובר בירידה של כמעט 59% במשקלה היחסי של גרמניה בכלכלה העולמית בתוך פחות מחמישה עשורים.
הנתון אינו מעיד שהכלכלה הגרמנית הצטמקה לאורך התקופה, אלא בעיקר שהעולם צמח מהר ממנה. עלייתן של סין, הודו וכלכלות מתפתחות נוספות שינתה לחלוטין את חלוקת הכוח הכלכלית העולמית. אולם בשנים האחרונות נוספה לכך בעיה גרמנית פנימית: הכלכלה הגדולה באירופה מתקשה לצמוח, והתעשייה שעליה נבנה מודל ההצלחה שלה נמצאת תחת לחץ כבד.
החולשה מורגשת במיוחד בתעשייה. הייצור התעשייתי ירד ביולי ב-1.1% לעומת החודש הקודם, והיצוא ירד ב-0.8%. היצוא לסין צנח באותו חודש ב-9.5%, עדות נוספת לקשיים של היצרנים הגרמנים בשוק שבעבר היה מקור מרכזי לצמיחה. במקביל, סקר של לשכות המסחר והתעשייה בגרמניה מצא כי 83% מהחברות התעשייתיות חשות לחץ גובר מצד מתחרות סיניות.
המודל הגרמני, שהתבסס במשך עשרות שנים על אנרגיה זולה, תעשייה כבדה, מכוניות, כימיקלים ומכונות ליצוא, נפגע גם מעליית מחירי האנרגיה ומהתחרות הסינית בתחומים שבהם גרמניה הייתה בעבר דומיננטית. ה-OECD מעריך כי הצמיחה תעמוד השנה על 0.7% בלבד ומזהיר כי עלויות אנרגיה, מחסור בעובדים מיומנים, בירוקרטיה והזדקנות האוכלוסייה ימשיכו להכביד על הכלכלה.
גם הדמוגרפיה פועלת נגד ברלין. קרן המטבע מעריכה כי אוכלוסיית גיל העבודה בגרמניה צפויה לרדת בחמש השנים הקרובות בקצב החד ביותר מבין מדינות ה-G7. המשמעות היא פחות עובדים, יותר הוצאות על פנסיה ובריאות ולחץ נוסף על הצמיחה העתידית.