בהודעת החברה נמסר כי היא השיגה התחייבות למימון בהיקף של 350 מיליון אירו, כ-405 מיליון דולר, מקבוצת מלווים הכוללת את Strategic Value Partners, Barclays, Hayfin Capital Management, Morgan Stanley ו-Oaktree Capital Management. המימון נועד לתמוך בפעילות השוטפת של החברה במהלך הליך הארגון מחדש.
לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט, airBaltic מתכננת להשתמש בהליך כדי לבטל או לדחות התחייבויות קיימות, ובהן הזמנה בהיקף של 3.5 מיליארד דולר ל-40 מטוסים נוספים מאיירבוס וכן הזמנות בהיקף של 106.7 מיליון דולר למנועי מטוסים נוספים מתוצרת Pratt & Whitney. החברה ציינה כי כבר החלה במגעים עם איירבוס לדחיית מסירות נוספות מעבר לשנה הנוכחית.
החברה מסרה כי לוח הטיסות ימשיך לפעול כמתוכנן לאורך ההליך בפיקוח בית המשפט, שאותו היא מצפה להשלים עד יוני בשנה הבאה.
המלחמה של ארצות הברית באיראן גרמה להכפלת מחירי הדלק הסילוני והביאה את ענף התעופה למשבר החמור ביותר מאז מגפת הקורונה. משקיעים ומנהלים בענף הזהירו כי חברות תעופה בעלות מאזנים חלשים נמצאות בסיכון לקריסה.
"airBaltic חווה לחץ פיננסי חריף בשל שילוב של גורמים כלכליים וגיאופוליטיים", כתב דירקטוריון החברה במסמך שהוגש לבית המשפט לפשיטות רגל.
לפי המסמך, ל-airBaltic חובות ממומנים והתחייבויות חכירה פיננסיות בהיקף של כ-583 מיליון דולר. בנוסף, החברה חייבת 106 מיליון אירו במסי שכר, מסי תעופה ואגרות. הכנסותיה בשנת 2025 הסתכמו בכ-779 מיליון אירו.
צפויה התאמה בכוח האדם
בריאיון לרויטרס אמר הילדן כי airBaltic מנהלת שיחות עם איגודי העובדים בנוגע ל"התאמה בכוח האדם", שלדבריו תהיה המשך טבעי לתוכניות הקיימות לצמצום הקיבולת.
החברה הגדילה את כוח האדם הגלובלי שלה במשך עשור וכיום מעסיקה יותר מ-3,000 עובדים. "אני בהחלט חושב שהפעילות הבסיסית של airBaltic בריאה מאוד. אחרי שנוציא לפועל את התוכנית העסקית החדשה שלנו, אני בהחלט רואה עתיד חיובי לחברה", אמר הילדן.
לדבריו, אחד השינויים המרכזיים במהלך הארגון מחדש יהיה צמצום פעילות ה-wet lease של החברה, שבמסגרתה היא משכירה מטוסים וצוותים לחברות תעופה אחרות בתשלום.
"אחת האפשרויות הטובות ביותר"
airBaltic מפעילה צי של כ-50 מטוסי Airbus A220-300 ונמצאת בבעלות רוב של ממשלת לטביה, בעוד לופטהנזה הגרמנית מחזיקה בנתח מיעוט של 10%. לפני הגשת הבקשה להגנה מפני נושים, מחזיקי האג"ח של airBaltic היו אמורים להצביע על תוכנית החברה לגייס עד 257 מיליון אירו באמצעות חוב חדש בדרגת בכירות גבוהה במיוחד, לפירעון בפברואר 2027 ובריבית של 25%.
"אני רואה בפתרון הזה אחת האפשרויות הטובות ביותר להבטחת המשך קיומה של airBaltic, משום שהוא מעניק את הכלים ואת הזמן הדרושים ליישום תוכנית הארגון מחדש", אמר קולברגס בהצהרה. לדבריו, הממשלה ממשיכה לחפש משקיע אסטרטגי, במקביל לצמצום הצי ולארגון מחדש של התחייבויות החברה.
airBaltic היא חברת התעופה השנייה שנפגעה באופן ישיר מהמשבר שנקשר למלחמה באיראן, לאחר ש-Spirit Airlines קרסה בחודש מאי. חברת הלואו-קוסט האמריקאית, שהגישה בקשה לפשיטת רגל עוד לפני פרוץ העימות בסוף פברואר, לא הצליחה להשיג את תמיכת הנושים בתוכנית חילוץ ממשלתית. חברות נוספות, ובהן AirAsia, חברת הלואו-קוסט הגדולה בדרום-מזרח אסיה, מחפשות גם הן הון חדש.
הולכת בעקבות SAS
הילדן, שהוביל את חברת התעופה הסקנדינבית SAS בהליך פרק 11 בין 2022 ל-2024, אמר כי airBaltic "מכוונת לאותו תהליך".
"זה נותן להם מסגרת הגנה שמאפשרת לעשות סדר בבית. אני לא רואה סיבה ש-airBaltic לא תוכל לעשות את אותו הדבר שעשתה SAS", אמר אנליסט התעופה ג'ון סטריקלנד.
ראש הממשלה קולברגס אמר בסרטון שפרסם ב-X כי עד אפריל airBaltic "שרפה" 380 מיליון אירו שגויסו באג"ח שהונפקו ב-2024. לדבריו, הלוואת חירום ממשלתית בהיקף של 30 מיליון אירו אזלה ביוני, והחברה ניסתה להשכיר את המטוסים העודפים שלה. "להפעלת הקווים הבלטיים והלטביים דרושים רק 30 מטוסים, לא 100", אמר.