ישראל משתתפת השנה עם ביתן לאומי, בשיתוף מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ומכון הייצוא, שבו מציגות 13 חברות סייבר ישראליות. החברות מציגות פתרונות במגוון רחב של תחומים, ובהם אבטחת ענן ורשתות, הגנת תשתיות קריטיות ו OT, הגנת מידע, מודיעין סייבר, ניהול סיכונים וחולשות, Security Operations ופתרונות מתקדמים מבוססי AI.
עבור החברות הישראליות מדובר בהזדמנות משמעותית למפגש ישיר עם מקבלי החלטות, גופים ממשלתיים, חברות תשתית, מוסדות פיננסיים וחברות טכנולוגיה מובילות מהאמירויות ומהאזור.
"היחסים התחזקו"
“מה שמרשים הוא לא רק העובדה שהיחסים האלה עמדו במבחן של תקופה אזורית מורכבת בצורה יוצאת דופן, אלא שהם המשיכו להתפתח ולהתחזק".
דווקא בזמן המלחמה: החברות הישראליות ממשיכות להגיע
עדות נוספת לעומק הפעילות הכלכלית בין המדינות, לדברי טמיר, היא המשך הגעתן של חברות ישראליות לאמירויות, גם בתקופות שבהן חברות ממדינות אחרות עשויות להיות זהירות יותר בכל הקשור לפעילות באזור.
“אני חושב שדווקא על רקע המציאות המורכבת רואים את החוסן של החברות הישראליות, שרגילות לעבוד בתנאים של אי ודאות ולהמשיך לתפקד גם כשהמציאות משתנה תוך כדי תנועה", הוא אומר. “בישראל יכולה להישמע אזעקה באמצע שיחת זום, עוצרים לכמה דקות, נכנסים למרחב המוגן, ואחר כך חוזרים לשיחה וממשיכים לעבוד. זו דוגמה מאוד מוחשית ליכולת של החברות הישראליות להמשיך לפעול גם בתוך מציאות מורכבת. לכן, גם כשכלפי חוץ יש אי ודאות או חוסר יציבות באזור, החברות הישראליות במקרים רבים ממשיכות להגיע לאמירויות, להיפגש ולעבוד".
הוא מוסיף כי עצם הגעתן של החברות היא גם מסר לשותפים האמירתיים. “זה משדר להם שאנחנו מאמינים בהם ובמערכת היחסים הזאת. בסוף, עסקים כאן נבנים קודם כול על אמון, על נוכחות ועל היכולת להראות שאתה נמצא לאורך זמן".
הפעילות הזו ניכרת גם בימים אלה ממש. “מתחילת ספטמבר קיימנו משלחת פינטק של שמונה חברות ישראליות, בתחומים כמו נכסים דיגיטליים, AI, אוטומציה פיננסית וטכנולוגיות בנקאיות מתקדמות", מספר טמיר. “הייתה גם משלחת בתחום החקלאות הימית. השבוע אנחנו נמצאים ב GISEC עם 13 חברות סייבר ישראליות, במסגרת פעילות משותפת של מכון הייצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. מדובר באירוע הסייבר המוביל באזור".
לדבריו, בניגוד למקומות אחרים בעולם שבהם חברות ישראליות עשויות לעיתים להעדיף להצניע את זהותן, באמירויות התמונה שונה. “פה אתה לא צריך להחביא את השם ישראל".
"המותג של הסייבר הישראלי חזק מאוד"
אחד התחומים שבהם רואה טמיר פוטנציאל משמעותי הוא הסייבר. לדבריו, האמירויות נמצאות בעיצומה של טרנספורמציה דיגיטלית רחבה, ולכן הצורך בהגנה על תשתיות, מידע ונכסים דיגיטליים הולך וגדל. “לסייבר הישראלי יש שם עולמי", הוא אומר. “האמירויות משקיעות מאוד בטרנספורמציה דיגיטלית, ב AI ובתשתיות טכנולוגיות מתקדמות, וככל שהמערכות הופכות דיגיטליות יותר, נוצרים גם אתגרים חדשים".
לדבריו, המעבר המואץ לדיגיטל מייצר צורך לא רק בטכנולוגיות חדשות אלא גם בהגנה עליהן. “ברגע שיש יותר Digital Assets, יותר דאטה, יותר ענן ויותר שירותים שעוברים לדיגיטל, צריך גם לבנות את התשתיות בצורה נכונה וגם להגן עליהן. פה בדיוק יש לחברות הישראליות הרבה ניסיון וידע להביא לשולחן".
אך לדבריו, זו אינה רק שאלה של סייבר. “ביטחון הוא מושג רחב. זה ביטחון פיזי, ביטחון בריאותי, ביטחון תזונתי ופתרונות אגריטק, וזה גם ביטחון אנרגטי ופתרונות בתחום של אנרגיה חכמה". הוא מדגיש כי Self Sufficiency, היכולת להישען פחות על מקורות חיצוניים ולחזק עצמאות בתחומים אסטרטגיים, היא אחד הנושאים המרכזיים שמעניינים את האמירויות.
“הם יודעים להפיק לקחים ולהסתכל אסטרטגית קדימה", הוא מסביר. “מבחינתם, החזון הוא לא רק לכמה שנים קדימה, אלא ל 30, 40 ואפילו 70 שנה קדימה".
"הם לא רצו להטריד אותי בזמן המלחמה"
אחת התובנות האישיות של טמיר מהתקופה שלאחר 7 באוקטובר נוגעת דווקא לאופן שבו יש לפרש את התנהלותם של השותפים האמירתיים. “הדבר שהכי הפתיע אותי היה עד כמה הם רגישים, מבינים ומודעים לסיטואציה שלנו", הוא אומר.
לדבריו, בתחילת המלחמה הוא נתקל במקרים שבהם גורמים אמירתיים שאיתם היה בקשר הפחיתו את התקשורת. בתחילה הוא פירש זאת כחוסר עניין או ניסיון להתרחק, אך בהמשך הבין שהסיבה הייתה אחרת. “הבנתי שהם פשוט לא רצו להטריד אותי. אמרו לי: אתם במלחמה, אנחנו לא רוצים להטריד אתכם עכשיו ולדבר על עסקים".
מה הקורונה לימדה את האמירויות
לדברי טמיר, אחת הדוגמאות הבולטות היא תחום ביטחון המזון. “הקורונה בזמנו נתנה Wake up Call", הוא אומר. “הם הבינו שכמדינה שמייבאת חלק גדול מהמזון שלה, הם צריכים להשקיע יותר בחקלאות, בייצור מקומי ובחיזוק שרשראות האספקה".
באמירויות, לדבריו, מעוניינים לחזק את השליטה בשרשראות האספקה, והדבר מייצר הזדמנות עבור חברות ישראליות. “ישראל היא מדינה עם אקלים דומה בחלק מהאזורים, בוודאי בנגב, ועם ניסיון של עשרות שנים באגריטק, בהתפלה, בטיפול בשפכים, בהשקיה ובניהול מים. באמירויות מבינים שיש פה ידע ישראלי שאפשר לרתום, ללמוד ממנו ולעבוד איתו יחד".
קוואנטום, חלל ובריאות: התחומים הבאים
מעבר לסייבר ולפינטק, טמיר מצביע על כמה תחומים שעשויים להניע את הקשר הכלכלי בין המדינות בשנים הקרובות.
“אני מאמין שבתחומים של דיגיטציה נראה שיתוף פעולה גובר גם בתחום הקוואנטום", הוא אומר. משלחות ישראליות בתחום צפויות להגיע לאמירויות כחלק מהניסיון לבחון שיתופי פעולה בתחום שנמצא עדיין בשלבי התפתחות.
תחום נוסף הוא החלל. “יש להם לוויינים ופעילות משמעותית בתחום החלל והתקשורת הלוויינית. בישראל יש הרבה מאוד ידע, שחלקו מגיע גם מהתעשיות הביטחוניות, בתחומים כמו תקשורת לוויינית, ניווט, חישה וטכנולוגיות נוספות".
גם בתחום הבריאות, לדבריו, קיימת כבר פעילות משמעותית בין ישראל לאמירויות, אך הפוטנציאל רחב הרבה יותר. “אני חושב שהתחום של הבריאות הוא סופר מעניין. בישראל יש תעשיית ביוטק חזקה מאוד ומערכת מפותחת של בריאות דיגיטלית, וכבר היום יש חברות ישראליות שפועלות בשוק ושיתופי פעולה בין גופים משני הצדדים. יחד עם זאת, אני חושב שאנחנו עדיין רחוקים ממיצוי הפוטנציאל".
לדבריו, מדובר בתחום שמטבעו דורש תהליכים ארוכים יותר. “בריאות היא תחום עם רגולציה משמעותית, תהליכי אישור ומחזורי מכירה ארוכים יותר. לכן הבנייה של הפעילות לוקחת זמן, אבל דווקא בגלל זה אני חושב שיש כאן פוטנציאל גדול מאוד לשנים הקרובות, במיוחד בתחומי הביוטק, הבריאות הדיגיטלית, AI רפואי ודיגיטציה של מערכות הבריאות".
האם חברות אמירתיות התרחקו מישראל?
לצד המשך הפעילות, עולה השאלה האם המלחמה והרגישות הפוליטית גרמו לחברות באמירויות להיזהר יותר משיתוף פעולה עם חברות ישראליות.
טמיר אומר כי מניסיונו בעבודה מול החברות הממשלתיות והגופים הגדולים, הוא אינו מזהה שינוי משמעותי. גם ברמה האישית הוא מתאר תחושת ביטחון. “פה לא ראינו הפגנות", הוא אומר. “גם בשיא התקופה וכל המערכות עם איראן, גם במלחמה, אנשים הלכו פה עם כיפה. היו משלחות ישראליות, והכל התנהל כרגיל".
עם זאת, הוא מדגיש כי קיימת גם הבחנה בין חברות שונות במגזר הפרטי. “בסוף, אם יש חברה פרטית שלא רוצה לעבוד עם חברה ישראלית, אתה עובד עם מי שכן רוצה לעבוד איתך". לדבריו, הדבר החשוב הוא להמשיך לייצר חיבורים עם החברות שמעוניינות בשיתוף פעולה.
כ-3 מיליארד דולר בסחר
אחד המדדים שטמיר מציין כדי להמחיש את המשך הפעילות הוא היקף הסחר בין המדינות. “הסחר היה יציב באזור של 3 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות. הוא נע בין 2.8 ל־3.2 מיליארד דולר", הוא אומר. לדבריו, גם בתקופה של שיבושים אזוריים בשרשראות האספקה, הפעילות המסחרית נמשכה.
לצד הסחר, הוא מצביע על מאות החברות הישראליות הפעילות באמירויות ועל המשך הרחבת הפעילות לענפים נוספים.
בינתיים, המסר של טמיר ברור: שש שנים לאחר הסכמי אברהם, ובצל אחת התקופות הביטחוניות המורכבות שידעה ישראל, הקשר העסקי בין שתי המדינות ממשיך להתנהל בשטח, והפוטנציאל להעמקת הקשרים רק הולך וגדל.
התרעות פיקוד העורף