עיקר הצעד יתקוף את מגזר האנרגיה של רוסיה, שמימן את המתקפה על אוקראינה. הוא יאפשר לנשיא להטיל מכסים של עד 100 אחוז על מדינות, כולל סין והודו, הנמנות בין חמש הרוכשות הגדולות ביותר של נפט או גז רוסי, והן המאפשרות העיקריות של מה שמכונה צי הצללים של כלי שיט המשמשים להתחמקות מהגבלות על יצוא הנפט של רוסיה. החקיקה מכוונת בעיקר כאמור, להחרפת הלחץ הכלכלי על רוסיה, ובמקביל כוללת הארכה והרחבה של סנקציות קיימות נגד איראן.
החקיקה אושרה ברוב של 262 מול 159, מה שאפשר לטראמפ, שאותת כי יחתום עליה. למרות התמיכה הדו-מפלגתית החזקה בענישת רוסיה, 152 דמוקרטים התנגדו לחקיקה, בטענה שהיא מעניקה יותר מדי סמכות חדשה להטלת מכסים לנשיא שכבר עקף את הקונגרס שוב ושוב בנושאים של סחר.
החקיקה כוללת הארכה של חמש שנים של סנקציות המכוונות נגד מגזרי האנרגיה והנשק של איראן, משקפת את הדאגה בקונגרס בנוגע ליחסים הצבאיים הקרובים בין מוסקבה לטהרן.
לפני מותו, גרהאם היה המתווך המרכזי בין גבעת הקפיטול לבית הלבן, כאשר גורמים בוושינגטון דנו בגישות מתחרות לבידוד הכלכלי של רוסיה. מר גרהם הבטיח את תמיכת הממשל זמן קצר לפני מותו, ובכך סלל את הדרך לסנאט לאשר את החקיקה ברוב גורף בחודש שעבר. ובכל זאת, דרכה בבית הנבחרים התגלתה גם היא כמסובכת.
חלק מהדמוקרטים, שהיו בין תומכיה הקולניים ביותר של אוקראינה, נרתעו מהוראות המכס, במיוחד לאחר שבית המשפט העליון צמצם חלק ממאמציו הקודמים של טראמפ להטיל מכסים ללא אישור מפורש מהקונגרס. הם הזהירו כי הנשיא עלול להשתמש בסמכויות הסחר החדשות באופן רחב יותר ממה שהתכוון הקונגרס.
תומכי החקיקה טענו מנגד כי החקיקה מגבילה במפורש את סמכות המכסים החדשה למדינות הרוכשות אנרגיה רוסית או מסייעות להתחמקות מסנקציות, וטענו כי המכסים חיוניים משום שסנקציות קודמות לא הצליחו לחנוק מספיק את הכנסות האנרגיה של מוסקבה. הצעד כולל פטור למדינות מסוימות התלויות בגז טבעי רוסי אך נוקטות צעדים משמעותיים כדי להפחית את תלותן.