"נוסטרדמוס הסיני" מזהיר מה-11 בספטמבר של הבנקים: "הציוויליזציה בדרך לקרוס"

הפרשן הסיני-קנדי ג'יאנג שואה-צ'ין מזהיר מפני תרחיש שבו מתקפת סייבר תשבש את המערכת הפיננסית בארה"ב ותותיר מיליונים ללא גישה לכספם – כחלק מתחזית רחבה יותר לעתיד העולם

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
 ג'יאנג שואה-צ'ין
ג'יאנג שואה-צ'ין | צילום: צילום מסך

ג'יאנג אינו מציג את הדברים כמידע מודיעיני או כהתרעה המבוססת על מידע קונקרטי. הוא מסביר כי התחזיות שלו נשענות על תורת המשחקים, זיהוי דפוסים היסטוריים וניתוח האינטרסים והפגיעויות של מדינות ומערכות גדולות.

אתם מנסים לקנות קפה – ומגלים שאין כסף

כדי להמחיש את התרחיש, ביקש ג'יאנג לדמיין בוקר שגרתי: אדם נכנס לבית קפה, מנסה לשלם באמצעות הטלפון או כרטיס האשראי – והעסקה נדחית. בתחילה נדמה שמדובר בתקלה נקודתית, אלא שבהמשך מתברר שגם בבנק לא יודעים להסביר מה קרה. כעבור שעות מתגלה, לפי התרחיש שלו, כי מערכות מידע פיננסיות מרכזיות נפגעו במתקפת סייבר. יתרות החשבון אינן מוצגות, הבנקים מתקשים לשחזר את המידע, ומיליוני לקוחות אינם יודעים אם כספם עדיין קיים או מתי יוכלו להשתמש בו שוב.

לדבריו, הנזק במקרה כזה לא יימדד רק בהפסדים הכספיים. הוא מעריך כי עצם התחושה של מיליוני בני אדם שהחסכונות שלהם נעלמו עלולה להצית חרדה, כעס וכאוס בקנה מידה רחב. מבחינתו, זהו גם הדמיון לפיגועי 11 בספטמבר: מתקפה מוצלחת אינה חייבת להימדד רק במספר הנפגעים, אלא גם בשינוי ההתנהגות של חברה שלמה בעקבותיה.

כאשר ברטלט העיר שמדובר במבצע מורכב במיוחד, ג'יאנג השיב בהשוואה לפיגועי 11 בספטמבר וטען כי גם הם דרשו מבצע מורכב. מבחינתו, נקודת התורפה האפשרית של ארצות הברית בעתיד אינה בהכרח בניין או תשתית פיזית – אלא הכסף והאמון במערכת שמנהלת אותו.

התרחיש הפיננסי היה רק אחד משלושה תרחישים שהציג ג'יאנג באותו ריאיון. בראשון הוא תיאר אפשרות שבה כהונה שלישית של דונלד טראמפ תוביל לעימות חריף בין הממשל הפדרלי לערים דמוקרטיות גדולות, עד כדי התנגדות להעברת מסים לוושינגטון ועימות סביב פעילות סוכני ההגירה.  בתסריט הקיצוני שלו, העימות עלול להסלים עד לניסיון לנתק את ניו יורק מאספקת מזון ומים ואף להימשך שנים. מדובר, גם כאן, בתחזית ספקולטיבית של ג'יאנג ולא בתרחיש המבוסס על מידע רשמי.

התחזית השלישית חריגה אף יותר: ג'יאנג מעריך כי ליאונל מסי עשוי בעתיד להפוך לנשיא ארגנטינה. הוא קשר את התרחיש, בין היתר, להתפתחויות אפשריות ביחסי ארגנטינה וישראל, להגירה ולסכסוך סביב איי פוקלנד.

"בתוך 20 שנה הציוויליזציה תקרוס"

מאחורי התחזיות הנקודתיות עומדת תפיסה רחבה וקודרת בהרבה. ג'יאנג טוען כי העולם אינו נמצא רק בתקופה של מלחמות ומשברים כלכליים, אלא בתהליך של פירוק המערכת הבינלאומית כפי שהכרנו אותה.

לדבריו, הקדמה הטכנולוגית מבוססת על חלוקת עבודה עולמית: חומרי גלם מופקים במדינה אחת, שבבים מתוכננים באחרת, מיוצרים במקום נוסף ומורכבים במקום רביעי. מלחמות, סנקציות והיחלשות שרשראות האספקה פוגעות, לשיטתו, במודל הזה. ככל שמדינות נאלצות להסתמך יותר על עצמן, הוא מעריך שההתמחות הכלכלית והטכנולוגית תצטמצם – ובהתאם גם קצב הקדמה.

ג'יאנג משווה את המצב לקריסת תקופת הברונזה המאוחרת לפני יותר מ-3,000 שנה, כאשר שילוב של משברי אקלים, רעב, הגירה ומלחמות הביא להתמוטטות של מערכת בינלאומית שלמה. לדבריו, גם כיום מצטברים לחצים דומים – ובהם חובות גבוהים, אי-שוויון, קיטוב, מלחמות ופגיעה בסחר העולמי.

מכאן מגיעה גם התחזית החריפה ביותר שלו: בתוך כ-20 שנה, לדבריו, העולם עלול לחוות את מה שהוא מכנה "קריסת הציוויליזציה עצמה".

תגיות:
כסף
/
משבר כלכלי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף