המסחר בארה"ב עדיין לא נפתח, ולכן התמונה בשלב זה מושפעת בעיקר מהמסחר באסיה ומהציפיות לפתיחת השווקים באירופה. גם המסחר באסיה היה דליל יחסית, בין היתר בשל חגים בסין, בדרום קוריאה ובחלק מאוסטרליה, אך הכיוון במט"ח היה ברור: התחזקות של הדולר מול היורו.
לפי סוכנויות הידיעות, הירידה ביורו מגיעה על רקע שילוב בין החשש מהעמקת משבר החוב בצרפת, הקיפאון הפוליטי במדינה והתחזקות הדולר בעולם. הלחץ אינו נותר רק בנתוני החוב. תשואת האג"ח הממשלתית של צרפת ל-10 שנים עלתה ל-4.9% ב-1 באוקטובר - הגבוהה ביותר מאז 2002, ועל פתיחה של פער משמעותי מול אג"ח ממשלת גרמניה. לפי תחזית הנציבות האירופית ממאי, יחס החוב-תוצר של צרפת צפוי להגיע ל-118.1% ב-2026 ול-120.2% ב-2027, בעוד הגירעון צפוי לעמוד על 5.1% ו-5.7% בהתאמה.
את התוצאה של כל הנתונים המאקרו כלכליים האלו הרגשנו הבוקר. כאשר המשקיעים חוששים מיציבות פיסקלית ומפוליטיקה תקועה באחת הכלכלות המרכזיות בגוש היורו, הלחץ עובר גם למטבע המשותף. במקרה הנוכחי הוא פוגש גם דולר חזק, שנהנה מביקוש מחודש למרות שנתוני התעסוקה בארה"ב החלישו את ההערכות להעלאת ריבית כבר באוקטובר.
בישראל, היורו נחלש גם מול השקל ונסחר סביב 3.40 שקלים ליורו, לעומת שער יציג אחרון של 3.4419 שקלים ביום שישי האחרון. עם זאת, חשוב לסייג: השקל אמנם התחזק מול היורו, אך בעיקר כתוצאה מהחולשה של היורו מול הדולר - ולא בהכרח מהתחזקות חריגה של השקל עצמו.
שער היורו-שקל הוא שער צולב - כלומר שוק שניוני שנגזר ממערכת היחסים של כל אחד מהמטבעות מול הדולר. במילים פשוטות, כאשר היורו נחלש מול הדולר, וגם השקל נמדד דרך הדולר, התוצאה ניכרת גם במסחר בין היורו לשקל. לכן, למרות הירידה החדה של היורו מול הדולר, ישראל הוא עדיין רחוק מהשפל השנתי שלו שעמד במאי על 3.25 שקלים ליורו עקב היחלשות של השקל מול הדולר.