"אם הממשלה מסוגלת להעלות מסים, לצמצם הוצאות, לשנות גיל פרישה או להעביר תקציב בתנאים קשים, הסיכון קטן יותר. אם היא לא מסוגלת לעשות את זה בגלל פרלמנט מפוצל, ממשלה חלשה או התנגדות ציבורית משתקת, המשקיע דורש פיצוי. הפיצוי הזה הוא תשואה גבוהה יותר".
העלייה בתשואות אינה נשארת רק על מסכי המסחר. "תשואה גבוהה יותר הופכת בהדרגה לעלות תקציבית. עלייה של אחוז אחד בעלות המימון לא משנה מיד את הריבית על כל החוב הקיים, כי אג"ח מתגלגלות לאורך זמן. אבל ככל שמדינה ממחזרת חוב ומנפיקה חוב חדש, הריבית הגבוהה נכנסת לתקציב. יותר כסף הולך לשירות החוב, ופחות נשאר לתשתיות, בריאות, חינוך וביטחון". אם הממשלה משלמת על כך באמצעות חוב נוסף, המעגל מתחיל להזין את עצמו.
העיתוי, היא מוסיפה, רגיש במיוחד משום שמחיר הכסף עולה כמעט בכל העולם. תשואת אג"ח ממשלת ארצות הברית לעשר שנים הגיעה לאחרונה לכ-5.3%, שיא של 24 שנה, ובבריטניה חצתה התשואה לשלושים שנה את רף 6% לראשונה מאז 1998. "כשהריבית העולמית נמוכה, השוק יכול לסלוח על הרבה", אומרת ברדה ברקת. "כשהיא גבוהה, כל חולשה פיסקלית מקבלת מחיר".
וזה רלוונטי גם לישראל. יחס החוב לתוצר עלה מ-67.6% ב-2024 ל-68.5% ב-2025, ובנק ישראל מעריך שהוא יגיע לכ-69% ב-2026. תחזית יולי של הבנק צפתה גירעון של 4.9% מהתוצר השנה. אם תקציב הביטחון יוגדל בעד 25 מיליארד שקל נוספים, לרמה של כ-183 מיליארד שקל, הגירעון עשוי להתקרב ל-5.5%. ברקע עומדת גם העלות הפיסקלית של המלחמה מאז אוקטובר 2023, שהוערכה בכ-350 מיליארד שקל לשנים 2023 עד 2026, עוד לפני חלק מההחלטות שהתקבלו בעקבות המערכה מול איראן. בערך מחצית מעלויות המלחמה עד כה מומנו באמצעות גיוס חוב.
גם בישראל נרשמה כבר תזוזה בתשואות. תשואת אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים עלתה מכ-3.86% בתחילת ספטמבר לכ-4.17% בתחילת אוקטובר. חלק מהעלייה קשור למגמה העולמית ולציפיות הריבית, ולא נכון לייחס אותה לפוליטיקה הישראלית בלבד. ועדיין, לדבריה, זו תזכורת לכך שבסביבה של ריבית גבוהה מרחב הטעות מצטמצם.
"השוק לא יבחן רק מי ירכיב את הממשלה אחרי הבחירות", אומרת ברדה ברקת. "הוא יבחן אם הממשלה מסוגלת להציג מסלול אמין להורדת הגירעון והחוב. האם היא מסוגלת לקבוע סדרי עדיפויות, לצמצם הוצאות היכן שנדרש, להגדיל הכנסות כאשר אין חלופה, ולהעביר תקציב רב-שנתי שגם ניתן לבצע".
בסופו של דבר, היא אומרת, מדובר פחות בשאלה פוליטית ויותר בשאלה של יכולת פיסקלית. "זו לא שאלה של ימין או שמאל. למשקיעים אין זכות הצבעה בישראל, בצרפת או בבריטניה, אבל יש להם דרך אחרת להביע חוסר אמון. הם דורשים עוד חצי אחוז, עוד אחוז, עוד פרמיה על הסיכון. וברגע שזה קורה, חוסר המשילות כבר אינו רק בעיה פוליטית. הוא הופך לריבית".
התרעות פיקוד העורף