ישראל היא מעצמת הייטק - אבל בעידן הבינה המלאכותית זה כבר לא מספיק

הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה, אבל היתרון הטכנולוגי של ישראל עלול שלא להספיק. בזמן שסינגפור ושווייץ מכשירות עובדים לעידן החדש, בישראל עדיין חסרה מערכת רחבה שתבטיח את עתידם

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
סינגפור
סינגפור | צילום: רויטרס
3
גלריה

מחקרי השוואה בינלאומיים של ה-OECD, הפורום הכלכלי העולמי, המכון הבינלאומי לפיתוח ניהולי (IMD) ואוניברסיטת סטנפורד מצביעים על פערים משמעותיים במוכנות של שוקי העבודה לעידן החדש. המדדים השונים בחנו בין היתר את איכות ההון האנושי, רמת המיומנויות, היקף ההכשרות והלמידה לאורך החיים, חדשנות, מדיניות ממשלתית, גמישות שוק העבודה ואימוץ AI בארגונים. המסקנה המרכזית משותפת: מדינה יכולה להיות מעצמת טכנולוגיה, אך אם העובדים בה אינם מקבלים כלים כדי להתעדכן ולהסב את עצמם מקצועית, היתרון הזה עלול שלא להספיק.

הייטק
הייטק | צילום: ללא קרדיט

הרעיון פשוט: עובד שתפקידו משתנה או נעלם בעקבות אוטומציה אינו אמור להתמודד לבדו עם המעבר. הוא מקבל כלים למיפוי כישורים, הכוונה להכשרה וסיוע במימון. במקום לראות באובדן עבודה נקודת סיום, המדינה מבקשת להפוך אותו לנקודת מעבר לקריירה הבאה. זהו מודל המבוסס על הכשרה מחדש (Reskilling) לאורך הקריירה.

שווייץ, שאף היא בראש הטבלה, משקיעה בבניית כוח עבודה מיומן כבר בשלבים הראשונים של הקריירה. הגישה הזו מאפשרת לעובדים לצבור מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה כבר בתחילת הדרך, ובהמשך להתעדכן ולהשתלם בהתאם לשינויים במשק.

פארק ההייטק בפתח תקווה
פארק ההייטק בפתח תקווה | צילום: רויטרס

ארה"ב, לעומתן, מייצגת את הקצה השני. אין בה מדיניות ממשלתית אחידה להכשרת כלל כוח העבודה. האחריות מתחלקת בין מעסיקים, אוניברסיטאות, מכללות, חברות טכנולוגיה והעובדים עצמם. כך, למשל, מתכנת או מנהל שיווק שתפקידו התייתר עשוי לקבל הזדמנויות להשתלב בתוכניות הכשרה של מעסיקים, מכללות קהילתיות, אוניברסיטאות או חברות טכנולוגיה, אך היקף הסיוע והנגישות להכשרות מוגבלים ומשתנים בין מדינה למדינה ובין מעסיק למעסיק. היתרון הוא גמישות ויכולת מהירה לייצר מקצועות והזדמנויות חדשים; החיסרון הוא פערים בנגישות להכשרות ובמידת התמיכה שמקבל עובד שנדרש לשנות כיוון מקצועי.

בישראל, לצד מגזר הייטק מוביל, קיימים פערים בנגישות להכשרות ולהסבות מקצועיות בין עובדים, ענפים ואזורים בארץ. לישראל יש יוזמות ממשלתיות, אקדמיות ופרטיות, אך עדיין חסרה מערכת לאומית רחבה ורציפה של למידה לאורך החיים, המלווה עובדים לאורך הקריירה ומתאימה את המיומנויות שלהם לשינויים המהירים במשק.

האתגר של ישראל אינו להפוך למעצמת AI, אלא למעצמת הון אנושי. היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים ייקבע לא רק לפי הטכנולוגיות שנפתח, אלא לפי היכולת שלנו לוודא שגם האנשים שמאחוריהן מסוגלים להשתנות, ללמוד ולהישאר רלוונטיים.

תגיות:
ישראל
/
OECD
/
סינגפור
/
הייטק
/
AI