גדעון פאוקר ז"ל, שנרצח במתקפת חמאס על קיבוץ ניר עוז ב־7 באוקטובר, עסק להנאתו בייצור יין, שאותו חילק בין חברים. שנה אחרי מותו הופך היקב ליקב מסחרי שיישא את שמו וישיק גם את היין המסחרי הראשון שלו. "אני בטוח שאם סבא היה רואה את כולנו נרתמים לעניין, הוא היה מתפוצץ מגאווה והיה הרבה יותר משמח לקחת חלק בכך", אומר גל פאוקר, נכדו הבכור של גדעון, שמאז רצח סבו החליט להמשיך את דרכו והפך ליינן היקב.
"סבא שלי נולד בנהריה. הוריו היו יקים שעלו ארצה לפני השואה והיו הראשונים שהתיישבו בנהריה", מספר גל, 24, בן קיבוץ צאלים שגר כיום במושב שדה ניצן בחבל אשכול. "עם השנים, הוא ושני אחיו, מרים ורן, הגיעו לנגב. רן וסבא שלי היו ממקימי ומראשוני ניר עוז, ואילו מרים הייתה ממקימי קיבוץ בארי. סבא עבד כמובן בחקלאות, ובהמשך שימש גם בכל מיני תפקידים ניהוליים בקיבוץ וגם בקואופרטיב הנגב שניהל את החקלאות של הקיבוצים באזור".
בנוסף לכך, מוסיף פאוקר, "מהרגע שסבא הגיע לניר עוז הוא חלם לנטוע כרם ולייצר יין. כשיצא לפנסיה, הוא החליט לקחת זאת יותר ברצינות, הצטרף למועדון 'יקבי הנגב', שם גם הכיר את חיים גן (מנכ"ל חברת "איש הענבים" העוסקת בכל הקשור לתרבות היין - א"ש), והם נהיו חברים מאוד טובים. סבא גם עבר הכשרה מקצועית בבית הספר לעשיית יין בשורק, ונטע את הכרם הראשון שלו ב־2006 בניר עוז, כאשר הבציר הראשון של הכרם הזה היה שנתיים לאחר מכן".
לדברי פאוקר, סבו גרר אחריו לרעיון חברים טובים שלו, ביניהם חיים פרי ז"ל, שנחטף לעזה ונרצח בשבי, וגדי מוזס שעדיין חטוף. "חיים וגדי דחפו את סבא שלי והניעו אותו להוציא את החלום שלו לפועל", מספר פאוקר. "הם עזרו לו לבקש מהקיבוץ שטח לנטיעת הכרם ולמצוא מקום להקים בו את היקב. כשסבא התחיל לגדל את הענבים, אז באיזשהו שלב הם פתחו זאת לחבורה נוספת של חברי קיבוץ, ביניהם גם יורם מצגר ז"ל, שאף הוא נחטף ב־7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס. הם היו מייצרים יין לצריכה עצמית, לא מסחרית, כ־1,000 בקבוקים בשנה, שאותם היו מחלקים בין החברים".
זמן קצר אחרי הלוויה, מספר פאוקר, אביו ביקש ממנו לבוא לראות מה ניתן להציל מהיין שנשאר ביקב. "זאת הייתה תקופה שניר עוז עוד היה שטח צבאי סגור", הוא מתאר. "היקב נמצא בתוך מקלט, אז מהבחינה הזו הרגשנו בטוחים. הגיעו באותו יום לסייע גם כמה אנשים: חיים גן, מאירם הראל, היינן של יקב אמפורה ויקב לטם, וד"ר אלישיב דרורי, מייסד ויינן יקב גבעות. הם עוזרים לנו עד היום. מאותו רגע בעצם החלטתי ללכת צעד קדימה ולקחת על עצמי את הטיפול ביין. כילד אהבתי תמיד לעזור לסבא ביקב ובכרם. הייתי עוזר לו בזמן בציר, בטיפולים השוטפים. החלטתי להצטרף לצוות ההצלה של היקב שהיה התגשמות של חלום עבור סבא. כיום אני יינן היקב. הכשרה מקצועית ביין אין לי, אני לומד תוך כדי תנועה. יש לי באמת מורים מצוינים, ואני גם בטוח שאפנה להכשרה מקצועית בהמשך. פשוט הכל קורה עכשיו כל כך מהר".
ב־30 באוקטובר תתקיים בבית "איש הענבים", בדרך שלמה 4 ביפו, השקת יקב פאוקר המחודש והשקת היין המסחרי הראשון של היקב, "פאוקר, אדום 2023", המורכב מזני קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו, ויושן במשך 14־12 חודשים בחביות עץ צרפתיות. "יין זה הוא בלנד אופייני ומרשים בעל גוון בורדו עמוק מאוד עם שוליים רימוניים", מציין פאוקר. "היין הוא בעל גוף מלא וארומה של פרחים סגולים, פלפל ירוק, ופירות שחורים בשלים בתוספת עץ קלוי. טעמו מלא ועגול, רענן ופירותי בבת אחת. הטאנינים עדינים ופיקנטיים והוא בעל סיומת ארוכה ונהדרת".
כ־3,500 בקבוקים של היין החדש יוצעו למכירה, כשהמטרה, לדברי פאוקר, "היא להתחיל למכור אותו באופן מקוון דרך אתר שהקמנו. מאוד חשוב לי להכיר את האנשים שאני מוכר להם, כי יש סיפור מאחורי היין הזה. סבא שלי היה איש של אנשים, איש שיחה ואיש אדמה. השאיפה שלי היא שהיין יעביר את מי שהוא היה. אני רוצה להמשיך את המסורת שלו דרך ייצור היין. כאמור, דרך ההתעסקות ביין מצאנו גם איזשהו מפלט מהברדק שקרה סביבנו. אני ממש מרגיש שעבורי זה סוג של ריפוי. זה ממש עוזר לי בתהליך שאני עובר מאז ה־7 באוקטובר".
התרעות פיקוד העורף