"כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית, היא כן מראה עמידות מול המלחמה המתמשכת. אנחנו רואים את הדולר נע בין 3.6 ל-3.8 שקלים בעיקר בעקבות אירועים גאופוליטיים, למרות שהיו כאלה שחשבו שנראה תנודתיות קיצונית יותר", כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, בריאיון לסוכנות הידיעות בלומברג לקראת הכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בוושינגטון.
"התחזית שלנו היא שהמלחמה תימשך לתוך הרבעון הראשון של 2025, פחות או יותר באותה אינטנסיביות שאנו רואה היום, ולאחר מכן תיבלם מעט", הבהיר הנגיד, "הפרמטרים הקריטיים מבחינת הכלכלה הם מה האינטנסיביות של הלחימה, מה היקף גיוס המילואים, האם מערכת החינוך פתוחה או לא - אלה היבטי מפתח עבור הצמיחה. מובן שיש תרחישים אחרים, בהם המלחמה יכולה להיות אינטנסיבית יותר".
בהתייחסות לרצף הורדות דירוג האשראי של ישראל, אמר כי "פרמיית הסיכון של ישראל אומנם התייקרה, אבל נכון לעכשיו, אנחנו רואים שהממשלה תוכל לממן את החוב שלה. הדבר הכי חשוב כרגע הוא לבצע את ההתאמות הנדרשות, לשמר את האמינות של השווקים בנו ולבצע שינויים משמעותיים".
אחד השינויים שמציין הנגיד, הוא הצורך בגיוס החרדים ושילובים במעגל העבודה: "אנחנו צריכים לבצע הסרת תמריצים שליליים עבור חרדים לא להיכנס לשוק העבודה, ולהחיל גיוס שלהם לצבא. עלינו להבטיח גם השקעה בתשתיות ובחינוך, יחד עם ההתאמות הפיסקליות בתקציב". זאת ברקע האולטימטום שהציבו במפלגות החרדיות, כפי שפורסם לראשונה ב"במעריב", לפיו אם לא יעבור חוק גיוס, הן לא יתנו את תמיכתן בתקציב.
"זו שאלה של שוויון ואי שוויון", אמר, "בעוד שאנחנו יודעים שנזדקק לחיילי מילואים נוספים ולהמשך שירותם של אנשי המילואים הנוכחיים, ולאור העובדה שהחיילים הסדירים יצטרכו להאריך את שירותם ל-36 חודשים, מה שיעלה למשק 0.5% מהתמ״ג בשנה - אנחנו נצטרך להגדיל את גם השתתפותם של החרדים".
"כלכלה צריכה ביטחון. אבל מהצד השני, גם ביטחון צריך כלכלה", הצהיר, "החוב עלה וב-2024 הממשלה עשתה את הצעד הראוי וביצעה התאמות פיסקליות בסדר גודל של 1% מהתמ״ג. יש תקציב גם ל-2025 בדרך, ואנחנו בבנק אמרנו שיש לבצע התאמות נוספות, בהתאם להוצאה העודפת. כך נשדר לשווקים אמינות פיסקלית, ונשמור על החוזק והאמינות שלנו".
התרעות פיקוד העורף