השבוע, בהשקעה של חמישה מיליון שקל, הושק בארץ מותג הסניקרס הספרדי HOFF, שאחד ממאפייניו הבולטים היא תחתית הסוליה שמצוירת על פי השראות שונות ממקומות ומתרבויות מהעולם. "למשל, בסדרת CITY מצוירים על הסוליה הערים טורונטו, ניו יורק, וושינגטון, ברצלונה, פריז, מדריד, ועוד. אנחנו מקווים שבקרוב גם תל אביב וירושלים יהיו על המפה", אומרת הלנה קצן, בעלת ומנכ"לית קבוצת סיטי טיים, האחראית על הבאת המותג ארצה.
השאיפה לעטר את הסוליה גם בתל אביב ובירושלים לא הייתה מן הסתם הסיבה שבגללה החליטה קצן להשקיע במותג. "המותג הזה הוא מאוד אינסטגרמי, מאוד נמצא ברשתות, מציג עצמו בצורה מאוד צעירה, קלילה, עכשווית. מהיום שגילינו אותו ועד היום שנסענו לספרד וחתמנו על ההסכם לקח בערך חודש, שזו מהירות שיא", היא אומרת.
קצן, 64, מתל אביב, ילידת פורטוגל שעלתה לארץ בשנת 1971, היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני בחקר ביצועים מאוניברסיטת תל אביב. לביזנס היא נכנסה ב־1978, כאשר הקימה עם בעלה המנוח, יוסף קצן ז"ל, את חברת "הפתעה" ליבוא מוצרים למטבח, לבית ולנוי. ב־1984 הם פתחו חנויות תחת השם "מתנה". "החנויות היו הצלחה מסחררת, כי באותן שנים בארץ לא היה הרבה מגוון ומבחר", אומרת קצן. "ייבאנו מוצרים מחו"ל. אז עוד לא היה כל כך הרבה יבוא מסין, זה היה יותר יבוא מאירופה, מאיטליה, מפורטוגל, מדנמרק. בשנת 2009 הרשת מותגה ל־COOK AND BAKE. אז גם כל נושא הבישול ותוכניות הטלוויזיה עלו מדרגה, גם נשים וגם גברים נכנסו לעניין, הייתה התעניינות בנושא והחלטנו להתמקצע בתחום המטבח, פחות בתחום הנוי".
הדבר, שלדברי קצן, מאפיין כיום את חמשת מותגי הקבוצה "היא העובדה שזו קמעונאות בוטיקית", היא אומרת. "אנחנו עובדים כחברה בשיטות מאוד מתקדמות שמאפיינות חנויות בגדלים מסוימים, בין 50־100 מ"ר, חנויות שיש בהן תורת ניהול מאוד ברורה, וזה לא משנה אם מוכרים כלים או אופנה. זה לא כמו לנהל חנויות של 500 מ"ר. בחנויות הקטנות הדגש הוא על הקשר בין איש המכירות ללקוח, לעומת חנויות גדולות שהדגש הוא על נראות החנות ולמוכר יש פחות תפקיד. את המותגים עצמם הייתי מאפיינת כברי־השגה, כאלה שמדברים לכל האוכלוסייה, אבל אנחנו לא נמצאים בנישה של הלואו קוסט. מבין כלל המותגים, FURLA נחשב ליותר פרימיום, כזה המותאם לקהל יעד מסוים, לכן גם יש לו רק שתי חנויות".
לקצן ארבעה ילדים. בנה, יונתן, 35, מנהל את פעילות COOK AND BAKE על כל ענפיה והוא גם מנהל פיתוח עסקי של כל החברה. בימים אלה נכנסה לעסק גם הבת מיכל, 45, שעד כה ניהלה חדר עסקאות בבנק בתחום מט"ח. שני בנים נוספים בחרו בתחומים אחרים: שאול, 43, הוא רופא נפרולוג, ודניאל, 33, עובד בהייטק. "יונתן סיים צבא כשבעלי נפטר, וחודשיים אחרי כן הוא כבר נכנס לעסק", מספרת קצן. "ללא ספק, זו אחת הסיבות שהביאה אותי לרצות ולהיות מוכנה להתפתחות, כי זה עסק משפחתי וצריך המשכיות. עכשיו גם מיכל הצטרפה אלינו לאחר שהרגישה שמיצתה את מה שעסקה בו קודם. היא מתחילה עכשיו תהליך הכשרה בחנויות, כדי להבין מלמטה איך כל העסק הזה עובד. בעוד חצי שנה היא תיקח את אחת מפעילויות החברה, עדיין לא ברור איזו. אין ספק שיש יתרון לעבוד עם בני משפחה ויש גם סכנות. צריך שכולם יסתדרו טוב ולהסדיר את כל המעמדות וכל מקבלי ההחלטות בצורה נכונה. כרגע אני אומרת שחברה זו לא דמוקרטיה, בסוף צריך להיות מנכ"ל אחד שהוא זה שמחליט, וזה צריך להיות לאורך כל הדרך. וגם יום אחד כשאני אפרוש, צריך שיהיה ברור בחברה מי האחד שבסוף מחליט, כי אחרת זה מתכון לכישלון".
התרעות פיקוד העורף