איפה אנחנו?! קודם שביקשתי ישוב ספר, פתאום עסקים וכולם מקבלים, קודם יש להתייחס לעוטף עזה, למי שנטבח שם. איפה הילדים? שאני בא למשרד האוצר ואומר שהבתים מתפרקים ב-10-12 קילומטר, אמרו לי זו מלחמה, יש להנחות שכל הרשויות יקבלו. לפני המעסיקים וכל הלוביסטים שיש פה, קודם שיתנו מענה לכל הישובים לעוטף עזה. מענה לכל הישובים שעוטפים את העיר אשקלון. הלכנו ונלחמנו, היינו צריכים לחלץ פצועים".
אומרים לי כל הישובים שמבחוץ, מי שבתוך ה-7 מקבל איקס ומי שמחוץ מקבל וואי. תחשבו איך מרגישים המשפחות, אנחנו גם לא נחזור לבתי הספר הרגילים שלנו, מי ייתן לנו מה שצריך אם יאמרו שאלה מעל 7 קילומטר לא מגיע להם? ויהיו כאלה שלא יוכלו לעבוד חצי שנה. תראו איך הצבא עוזר לנו לרוקן מקררים כדי שלא יסריח, אין הבדל בין 7 ל-11 קילומטר. אשן ברכב שלי ממחר, נתתי לשר האוצר 3 שבועות, אני מבטיח לכם שאשן ברכב עד שזה יסתדר. אשכול זה אחד, אי אפשר לפצל אותנו".
מנגד, נשמעו קולות שבירכו את ועדת הכספים. בעל עסק מבאר שבע פנה לוועדה ואמר: "אני רק רוצה להגיד לכם תודה. אני בעל עסק מבאר שבע ואני רוצה להגיד לכם שהצלתם את העסק שלי. לא היינו שורדים בלי המתווה הזה בוודאות מוחלטת - תודה".
התרעות פיקוד העורף