"אתם יכולים לראות משבר כשהרפורמה התחילה ואז כשהמלחמה התחילה המשבר החריף יותר - ביחס להשקעות בישראל ולנדסא"ק", פירט ירון את הנתונים. "אירועים גיאו פוליטיים תמיד משפיעים על השוק, וכמובן שזה השפיע גם בישראל, אבל השקל נותר יציב - בזכות ביטחונות של בנק ישראל".
"בשמונה באוקטובר היינו צריכים לקבל החלטה, אם לפתוח את השוק או לא - והחלטנו לפתוח", הוסיף. "אנחנו עכשיו מתמקדים ביציבות, לא נמכור דולרים כדי לא לפגוע ביציבות. אחד החוזקים של ישראל זה החסכונות שלה. כשהאירוע הנורא הזה התחיל אנשים רבים דאגו ורצו למשוך כספים, לכן כבר בימים לאחר הטבח כינסנו את כל ראשי הבנקים והגדרנו להם שיאפשרו הלוואות בתנאים טובים, ושיאחרו את התשלומים על ההלוואות".
"זה מהלך שחשוב לבעלי העסקים בישראל, ולכל מי שמשקיע בה. סקטור ההייטק, למרות המלחמה, ממשיך לתפקד ומכניס השקעות שהוא צריך כדי להתקדם, ויש יציבות בתחום", המשיך. "יש לנו הרבה מה להציע לעולם. תעשיית ההייטק מאוד שונה ממה היא הייתה באינתיפאדה, כיום אנחנו מובילים בסייבר, הייטק וטכנולוגיות רפואיות. יש לענף לקוחות ויעדים מגוונים, לכן הוא לא יקרוס כפי שקרה באינתיפאדה".
"כמובן שאנחנו באירוע משמעותי, אבל זה יכול לתת ודאות למי שחושב על השקעות - יש לנו היום תשתית יציבה ומבוססת הרבה יותר. האינפלציה עומדת לעלות בחודשים הקרובים, אבל היא תישאר בטווח של 1-3%. ההוצאות של המלחמה נלקחות מחסכונות, והן יהיו רלוונטיות בשנים 2024-25 ואולי חלק מ-2026.
"צריך לעשות התאמות כלכליות - או קיצוצים בהוצאות ממשלתיות אחרות או הגברת מיסים, אז הממשלה עשתה שינויים משמעותיים, אך לא כל השינויים שהוצעו אושרו. דבר חשוב נוסף - חוב לאומי להשקעה וניתוח ההוצאות העתידיות על ביטחון".
התרעות פיקוד העורף