בעקבות כך נפתח אתמול המסחר בבורסה בירידות של כ־1% במדד מניות הבנקים. בהמשך התהפכה המגמה, והמסחר במניות ננעל בעלייה של 0.8%. במסגרת הדיונים שהתקיימו עוד בתחילת 2023 סוכם כי לנוכח רווחי היתר בבנקים, הנובעים בין השאר מהריבית הגבוהה, יוטל על הבנקים מס מיוחד בהיקף של 2.5 מיליארד שקל: 1.2 מיליארד שקל מסכום זה שולמו ב־2023, ו־1.3 מיליארד שקל ישולמו במהלך 2024.
כמו כן, הבנקים הפעילו קרן מענקים לאנשי מילואים בעלי עסק בהיקף של 100 מיליון שקל, אך היא אזלה תוך ימים אחדים. על פי ההבנות עם בכירי האוצר, סוכם שמדובר במהלך חד־פעמי ושלאחריו לא יבואו נוספים.
כעת, כאמור, נתן שר האוצר אור ירוק לבחון את האפשרות להפרה של הבנה מפורשת זו. בעקבות ההבנה, שכעת הופרה, החליטו בבנקים לבטל את כוונתם לעתור לבג"ץ נגד הפעלת מיסוי סלקטיבי. במחצית 2024 הרוויחו הבנקים 15 מיליארד שקל, ורווחים אלה מתסכלים את האוצר.
המערכת הבנקאית היא אחת מספקי המס הגדולים של מערכת המס. הבנקים משלמים מסים על רווחיהם, וכן מסים כרגיל על רווחי עובדי הבנקים. בבנק ישראל מסתייגים מאפשרות המיסוי הנוסף מחשש ליציבות המערכת הבנקאית. אולם לא ברור אם הסתייגות זאת אכן תסייע.
נזכיר כי 85% ממניות הבנקים מוחזקים במישרין ובעקיפין (דרך גופים מוסדיים) על ידי הציבור הרחב. בנק מזרחי־טפחות והבנק הבינלאומי הם היחידים שהשליטה בהם מוחזקת בידי גורמים פרטיים.
גורם בכיר במערכת הבנקאית מסר ל"מעריב": "לא ייתכן שבגלל מחדלי הממשלה וחוסר האחריות התקציבית - הבנקים יהפכו לפרה החולבת של האוצר, ושר האוצר ישלח יד לקופתם. מיסוי נוסף ומפלה על הבנקים עלול לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית ולהבריח את המשקיעים בהם".
"המהלך הנוכחי הנשקל כעת הוא הפרה ברורה של ההבנות עם האוצר, שלא להטיל מס נוסף", הוסיף הגורם הבכיר. "רווחי הבנקים אכן נוצרו בשל הריבית הגבוהה. ואם האוצר מעוניין בהורדת הריבית, כדאי שישקול קיצוצים בתקציב שיאפשרו לשר האוצר להוריד את הריבית".
התרעות פיקוד העורף