לעזאזל הכלכלה
בישיבת סיעת הציונות הדתית השבוע התייחס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקורבנות המלחמה שמשלמת הציונות הדתית וביכה את מר גורלו. "לא ניתן להתעלם מכך שהציונות הדתית משלמת מחיר בצורה לא פרופורציונלית לחלקה באוכלוסייה", אמר. במקום להתייפח, מומלץ שיעודד את החרדים להתגייס ולמנוע טריקים ושטיקים כמו מימון מעונות יום, התפורים למידותיהם. במקום להספיד את גורל מפלגתו, שאינה עוברת את אחוז החסימה, מוטב שיבכה על מצב האזרחים העומדים לספוג במסגרת התקציב גזירות נוספות.
זה מה שקרה לתקציב 2024, שתוקן שלוש פעמים ברציפות לאחר שהוכח שאינו ריאלי. סמוטריץ' התערב על בקבוק ויסקי שב־2024 הגירעון יעמוד על 6.6% מהתוצר (נתון שהוא כשלעצמו גבוה להחריד). הגירעון יגיע ל־9% מהתוצר, כפי שחוזים כלכלני קרן המטבע. שר האוצר הפסיד בהתערבות, אבל אנחנו נשלם. כל 1% בגירעון מנפח את האוברדרפט הלאומי ב־20 מיליארד שקל.
קיבלנו תקציב שהוא פאר היצירה לטובת הישרדותו הפוליטית של בנימין נתניהו, שאינו משרת את האזרחים הכורעים תחת הנטל. "הניצחון המוחלט" שיושג הוא על חשבוננו. לשרים החרדים ולאחרים כמו איתמר בן גביר, הדורשים מיליארדים נוספים, לא אכפת מהכלכלה. "הם לא באירוע", אומרים באוצר.
ניתן לתמוה כיצד אני מגיע למסקנות כאלה בנחרצות כזאת. התשובה פשוטה: זאת בדיוק הקונספציה של פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו. הוא, כמו הבוס, דוגל בגישה הכלכלית ש"יש מספיק כסף לכולם".
הצעדים התקציביים (כמו שחיקת מדרגות השכר) נועדו במקור להימשך על פני שלוש שנים. כעת מסתמן שהם ייושמו לשנת 2025 בלבד. שמחון, בניגוד לעמדת האוצר, ממליץ שלא למסות רווחים כלואים אלא לעודד את חלוקתם כדיבידנד במיסוי מופחת. ובכלל, היועץ הכלכלי הדגול סבור שיעד גירעון תקציבי של 4% מהתוצר אינו קדוש, ושלא נורא אם נסמן יעד של 5%־6% ואולי יותר. בעצם למה לא? הרי לכאורה אנחנו "מעצמה כלכלית", "שווייץ של המזרח התיכון", ומדינה שאינה סמוכה על "שולחן האמריקאים". הרי עוד רגע המלחמה מסתיימת.
אז זהו, אלה חלומות באוויר. אלמלא הפזרנות, הזחיחות והיהירות היו באות על חשבוננו, זה היה אולי מצחיק. אותנו זה לא מצחיק ונראה שגם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון - שלמי ששכח, נזכיר שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה - לא צוחק.
הגיע הזמן שחוץ מלנקוט את צעדי הריבית כחיפוי על מחדלי הממשלה, יגיד הנגיד את דברו עוד לפני שחברות דירוג האשראי יתעוררו. נתניהו התאמץ להביא את אישור התקציב במועד האחרון האפשרי בגלל חששו מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות. הוא מבין שאופק דירוג שלילי יגרור ירידה נוספת. חוץ מעצם האישור, תקציב 2025 נטול בשורות כמו טיפול ביוקר המחיה, צמצום הפערים החברתיים, פתרון בעיות הפקקים או טיפול בנושאי חינוך, בריאות ורווחה. כל אלה ימתינו עד ל"ניצחון המוחלט" עלינו.
תעלומה בורסאית
סיכומי חודש אוקטובר בבורסה מצביעים על תופעה חסרת תקדים. מדדי המניות למיניהם, ובראשם מדד ת"א 35 ומניות הבנקים, עלו כאילו אין מחר. העליות היטיבו עם התשואות באפיקי החיסכון הסולידיים כמו קרנות השתלמות וקופות גמל. בעקבות העליות בבורסה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הסולידיות (במסלול הכללי) הניבו בחודשים ינואר־אוקטובר 2024 תשואות חסרות תקדים, שחצו לראשונה את ה־10%. תשואות גבוהות אף מאלה רשמו קופות הגמל המוטות השקעה במניות.
רציתי להזכיר כי בשנת 2023 כולה הניבו הקופות וקרנות ההשתלמות הסולידיות תשואה של 9.9%. כלומר, עוד לפני שהסתיימה 2024, התשואות רק לעשרת החודשים הראשונים של השנה - חצו ביעף את תשואות 2023 כולה. למי ששכח, בימים אלה עדיין מתנהלת המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. בגלל המלחמה המריא הגירעון בתקציב, ולפי קרן המטבע הבינלאומי הוא יגיע השנה ל־9% מהתוצר, שהם כ־180 מיליארד שקל. זה גירעון גבוה מזה שהיה במגיפת הקורונה.
הגירעון והגידול באינפלציה (מעבר לתוואי של ה־3% לפי המדיניות שנקבעה) אילצו את הנגיד פרופ' אמיר ירון לשמור על ריבית גבוהה בניגוד למגמה בעולם. זו לא רק שאינה הולכת לרדת, אלא בהסתברות מסוימת אף עלולה לעלות.
בעקבות המלחמה משקיעי חוץ עוזבים את ישראל, ואלה שכבר חתמו על מזכרי הבנות להשקעות מקפיאים אותן בגלל חוסר הוודאות. ולבסוף, דירוג האשראי ירד בשתי רמות עם אופק שלילי, מה שמייקר עוד יותר את עלויות גיוס ההון לישראל. איך ייתכן הנס הפיננסי הזה, שבשנה הגרועה ביותר בתולדות ישראל מבחינה ביטחונית, הבורסה לא רק שאינה מתרסקת אלא ממשיכה לעלות? וגם: בניגוד למה שחזו רואי השחורות למיניהם, שער החליפין של השקל לעומת הדולר עדיין נמוך מ־4 שקלים.
ובכן, לא הכל ורוד. ראשית, מדדי המניות בחו"ל (במיוחד בארה"ב) עלו יותר מאלה שבשוק המקומי. הגופים המוסדיים שיותר ממחצית מהשקעותיהם מנותבים לחו"ל, נהנו מעליות אלה, וזה משתקף בתשואות. בנוסף, מתברר שכלכלת המגזר העסקי חזקה מסך חסרונותיה של הממשלה. ישראל הפכה ל"כלכלת אי" על מלא. זה ניכר במיוחד בשוק העבודה הסגור בפני פועלים מהשטחים וגורר מחסור בשוק הבנייה והחקלאות. את מקום הפלסטינים תופסים ישראלים או עובדי כפיים מחו"ל.
בעקבות כך, שכר העבודה עלה, ובהתאם לכך גם כוח הקנייה. "כלכלת האי" ניכרת במניות בשוק התיירות והנופש. מי שנסע בכבישי ישראל בחגים הופתע לגלות תנועה ערה מהרגיל לזמנים אלה. הישראלים שנותרו בישראל, מילאו את בתי המלון ופיצו עצמם בקניות מוגדלות בכרטיסי אשראי.
מכל אלה יצא המשק נשכר, מה שבא לידי ביטוי בתקבולי המיסים. והדבר המדהים הוא שרווחיות החברות כמעט לא נפגעה בעקבות המלחמה. ברור מאליו שהחברות הביטחוניות נהנו מרנסנס חסר תקדים שעוד ידובר עליו. ברור גם שחברות התעופה, ובראשן אל־על, הרוויחו טונות של כסף. ולא צריכים להיות מופתעים מכך שהבנקים המשיכו לצחוק כל הדרך לבנק, עם רווחים לשנת 2024 הנאמדים ב־30 מיליארד שקל. רווחים כאלה לא בולמים את תאבונו של סמוטריץ' להמשיך בגביית המס המיוחד על הבנקים.
פרט לסקטורים ייחודיים אלה, גם בענף הבנייה ממשיכים להרוויח, והמחירים לא רק שאינם יורדים אלא ממשיכים לעלות. גם רשתות מזון כמו שופרסל ויצרני מזון כמו תנובה ושטראוס - ממשיכים להרוויח יפה. רווחים אלה מביאים לידי שיפור את מכפילי הרווח ומצדיקים את קניית המניות. כל אלה יכולים לספק הסבר מדוע הבורסה ממשיכה לחגוג, ומדוע שוק ההון מהווה עבור הישראלים מקלט מסוים מפגעי המשק.
הנה, הסברנו מדוע המשקיעים (לא רק הישירים, אלא גם הציבור הסולידי דרך החיסכון ארוך הטווח) נהנים מהבורסה הפורחת. המזל הגדול הוא שבכל אלה הממשלה לא מעורבת במישרין ושמדיניותה ההרסנית נוגעת בבורסה בשוליים (כמו המס על הבנקים). אבל מי שנותרו מאחור הם אלה שלא רק שאין להם כסף להתחיל להשקיע בבורסה, אלא הם לא יכולים לגמור את החודש. הם תלויים במדיניות הממשלתית, אבל אין כאן מדיניות.
מחדלי יוקר המחיה ניכרים בכל תחומי החיים: הדיור והשכירות, מוצרי המזון, הארנונה, החשמל והמים. אלה נמצאים באחריותה הישירה של הממשלה. נכון שהשכר עולה, אבל בגלל האינפלציה הוא נשחק ריאלית. גם כאן, זו אחריות הממשלה שאינה יודעת לרסן את הוצאותיה. ואם לא די בכל אלה, כדי לממן את אורגיית ההוצאות, הממשלה לא מהססת להיכנס לכיסנו עם שלל גזירות בתחומי המיסוי, השכר והחיסכון. לו הממשלה הייתה חברה עסקית, היא הייתה חייבת להיכנס מזמן להליכי חדלות פירעון.
חג הקניות
חודש נובמבר המתחיל היום ידוע בהיבט הצרכני כחג הקניות, עם מבצעי מכירות מקומיים ובינלאומיים. תזכורת לחודש מכירות זה התקבלה השבוע מכמה גופים עסקיים.
אחד מהם הוא קבוצת שטראוס, בבעלות עפרה שטראוס, שנקנסה השבוע על ידי רשות התחרות בסכום מטורף של 111 מיליארד שקל, ומתנחמת במותג המים תמי 4 שאותו היא מותחת עד הקצה. השבוע הודיעה שבנובמבר תשיק את tami store - חנות אונליין הכוללת שש קטגוריות של מוצרים הקשורים למים, אך לא רק להם. גולת הכותרת לענייננו היא מתנות, מבצעים וקופונים של עד 40% בנובמבר.
קבוצת רולטיים מציעה לרגל בלאק פריידיי מבצעי הנחה של עד 40% על מותגי הרשתות IMPRESS ,TUMI ו־SAMSUNITE. במהלך 17־30 בנובמבר יוצעו בהנחה תכשיטים, שעונים ללא מע"מ ומבצעים על תיקים ומזוודות.
חברת השילוח הבינלאומית עלי אקספרס תאפשר לרגל חודש הקניות את הזמנת המשלוחים עד לבית הלקוח. בנוסף, חודש המכירות יכלול גם בנובמבר השנה את מבצעי שופינג IL לקידום מוצרים כחול־לבן, שיחל ב־6־7 בנובמבר. וכמובן, אי אפשר להתעלם ממבצעים בינלאומיים נוספים שיככבו ביום הרווקים הסיני, בלאק פריידי, סייבר מאנדיי, ועוד כאלה המתכתבים עם חג ההודיה.
לצרכן הישראלי הנבון מומלץ להתמקד במיוחד במבצעים בתחומי מוצרי האלקטרוניקה, שם מתבצעות רוב המכירות. כבר בימים הקרובים יוצעו כאלה ב־KSP. בתחומי האופנה יוצעו מבצעים בטרמינל איקס, המשביר, אסתי לאודר ואחרים, וכמובן יוצעו גאדג'טים באמצעות עלי אקספרס הבלתי נלאית.
סביר להניח שבאילת יהיו מבצעי הקניות התוססים ביותר בזכות העובדה שאין שם מע"מ. אבל לא רק בגלל זה. בזכות הירידה בהיקף היוצאים לחו"ל והירידה בהיקף הקניות בדיוטי פרי, פוטנציאל הקניות המקומי של הישראלים גדול מאי־פעם.
בהשוואה לנובמבר 2023, שחל לאחר פרוץ המלחמה, מצב הרוח הצרכני השנה יהיה קצת יותר משופר, ובהתאם לכך תגדל הנכונות לפתוח את הכיס ולגהץ את כרטיס האשראי. לכן סבלנות היא שם המשחק. למי שהתאפק עד עכשיו ולא הצטייד באייפון 16, טאבלט משוכלל, טלוויזיה 4K, אחד ממשחקי המחשב הפופולריים או מוצרי חשמל כמו שואבי אבק, מכונות אספרסו או נינג'ה - מומלץ בחום להמשיך להתאפק. אותה המלצה תקפה למוצרי קוסמטיקה, בישום ויין.
קנייה באילת במהלך נובמבר תחסוך כ־25% (כולל מע"מ) ממחיר המוצר בימים של שגרה. וצריך גם לזכור שמתחילת 2025 המע"מ עומד לעלות ל־18%, כך שהחיסכון האפקטיבי בעיתוי הנוכחי הוא גבוה יותר. והכי חשוב לזכור שמומלץ לקנות רק מה שבאמת צריך ולא מוצרים שיש לשכן.
אחד החסמים האחרונים לתיאבון הבלתי מוגבל של האוצר בגזרות השכירים הוא ההסתדרות. מבלי שהמזכ"ל ארנון בר־דוד השבית את המשק אפילו יום אחד (השביתה האחרונה נגעה לגורל החטופים) הוא משיג את שלו - וההישג התורן הוא ביטול גזירת המיסוי בקרנות ההשתלמות. בריאיון מיוחד ל"מעריב" הוא מתייחס לראשונה לתקציב 2025 ולאופן הטיפול בגזרות שבו.
"יש צעדים שהצלחתי לעצור ויש שלא. עדיין לא סיכמנו, ולכן החלטנו להמשיך את הדיונים ביום ראשון הקרוב כדי לאפשר מצב שבו תקציב 2025 יעבור בזמן מלחמה. נראה מה שתעשה הממשלה, מה ייתנו המעסיקים בנושא 'הרווחים הכלואים', ובהתאם לכך נחליט מה לתרום. הממשלה חייבת לסגור משרדים ולקצץ תקציבים. לא ייתכן שהאדם העובד יישא בנטל לבד".
"המחלוקת בסוגיית הפגיעה בפנסיה התקציבית ובדמי הניהול של הקרנות עדיין לא נפתרה, וכך גם הקפאת מדרגות המס של הגמלאים. יש הטבת מס המעלה אותו לגמלאים בתחילת 2025 ל־67% מהשכר. האוצר מעוניין שההטבה תידחה בשלוש שנים, ואני מוכן לשקול דחייה של שנה אחת בלבד. גם בנושא הקפאת מדרגות מס הכנסה עדיין אין הסכמה".
"ההסתדרות מוכנה בתמורה לדחות את פעימת השכר הנוספת במגזר הציבורי, וזה משהו שעשינו כבר בעבר. פורסם גם שהשכירים במגזר הציבורי ייתנו תרומה של שני ימי חופשה, אבל זה עדיין לא סוכם. אני קצת מוטרד מהרעיון הזה.
"כאמור, הדרישה העיקרית שלנו שאם יהיו צעדים שנסכים להם, הם יופעלו לשנת 2025 בלבד ולא על פני שלוש שנים. אני לא יודע לחיות בעולם של התחייבות לשלוש שנים. האחריות שלי היא לייצב את המשק, וההסתדרות נותנת כתף. ברגע שהמלחמה תיעצר, המשק יטוס, והמפעלים יחזרו לייצר. את זה אומר אפילו שר האוצר. אני אופטימי ביחס לעתיד המשק ורוצה להניע אותו. שש שנים אני לא עוצר את גלגלי המשק אלא מניע אותם".
"כרגע אני מבין את גודל השעה. אנחנו במלחמה, ואני מקווה שהממשלה תעשה מצידה את הצעדים הנכונים, ואז יהיה תקציב. אם לא ייכנסו מתחת לאלונקה והתקציב לא יאושר, ימים יגידו מה יהיה. הממשלה תיפול אם לא יהיה תקציב, אבל אני מזהה שזה לא קורה".
"בניגוד לעבר, עם ביבי אני לא בקשר. הצלחתי לעבוד איתו בעבר, והיו לנו יחסים טובים, ונתתי לו את הצ'אנס הכי גדול בעולם. כרגע, למרות המלחמה, אני יודע לדבר עם מרבית הפוליטיקאים מכל הקצוות.
"אני כועס מאוד על נתניהו, שבהקמת הממשלה ב־2022 הוא לקח כיוון קיצוני במבנה הממשלה, ובמהפכה המשטרית הוא לקח את ישראל למקומות לא נכונים. הוא משסע את החברה באופן תדיר ומוגזם.
"המשבר של המלחמה והמחדל הוא באחריותו. הכתובת הייתה על הקיר. עסקו במינויים של שופטים ובכל מיני דברים הזויים, ומסביב יש כל כך הרבה איומים. לצערי, 7 באוקטובר לא כל כך הפתיע אותי".
"צריך לממש את הניצחון הצבאי, וזה מה שאני מצפה מהממשלה. יש כבר תמונת ניצחון, וקשה להחזיק את אנשי המילואים במתיחות הזאת. הגיע הזמן להחזיר את החטופים".
התרעות פיקוד העורף