יוזם ההצעה, ח"כ אליהו ברוכי, פתח את הדיון והסביר כי החוק ״בא לתקן עוולה שקיימת אצל סוחרים״. בעבר עסקים היו משלמים עמלת שורה על כל עסקה, וכן אחוז נוסף מהעסקה – ולכן הייתה להתניית הרכישה בסכום מינימלי הצדקה. אך היום המנעד של העמלה שגובות חברות האשראי נע בין 0.6% ל-1% מהעסקה, ולכן הצבת המגבלה לא מוצדקת, לדברי ח״כ ברוכי.
יועמ"שית המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד יעל כהן שאווט, טענה שהצעת החוק מתקנת כשל צרכני, וכי היא תעזור להילחם בתופעת הכסף השחור. היא הוסיפה כי "ברוב המקרים מדובר באנשים שזקוקים לקנות בקבוק מים או משהו קטן אחר, ואין להם מזומן בכיס. צריך לתת הגנה לצרכן גם כשמדובר בכסף הקטן".
אולם נציגת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, תמר מירסקי, ציינה כי ההגבלה של קנייה באשראי החל מסכום מסוים, מסייעת לעסקים לנתב הכנסות במזומן ובאשראי כדי להתמודד עם הוצאות המימון. כלומר, ההגבלה מסייעת לעסקים למקסם את הכנסותיהם במזומן, שלא מחייבות אותם לשלם עמלה לחברת אשראי.
לטענתה של מירסקי, בעל העסק יכול לסמן שני מחירים, אחד עבור מזומן ואחד עבור תשלום באשראי, אבל בגלל העומס התפעולי הוא לא יעשה זאת, ועל כן הוא ייאלץ להעלות את מחיר המוצר במזומן כך ש״יישר קו״ וישתווה למחיר באשראי.
התרעות פיקוד העורף