הסוד המתוק והמר של הקרמבו: למה הוא באמת נעלם מהמדפים?

שוק קטן, מונופול גדול

קרמבו הוא לא רק ממתק נוסטלגי, אלא גם מכונת רווחים משומנת. בישראל נמכרים למעלה מ-50 מיליון יחידות קרמבו בשנה – נתון מדהים ביחס לגודל האוכלוסייה. חברת יוניליוור, באמצעות המותג "קרמבו שטראוס", מחזיקה בכ-90% מנתח השוק, כאשר מתחרות קטנות יותר כמו פלדמן וריאו נאבקות על נתח השוק הזניח שנותר.

אך האם כוחו של המונופול הוא הסיבה המרכזית למחסור? בעוד שיוניליוור שולטת בהיצע, הביקוש ממשיך לעלות – במיוחד בתקופות שבהן הציבור מתבשר על חוסרים. מנגנון זה מייצר "היסטריית צרכנים" שגורמת לאנשים לרכוש יותר יחידות מהרגיל, מה שתורם לאפקט דומינו של חוסרים מחודשים.

פערי מחירים מטרידים

האם המחסור המתמיד משמש כלי להעלאת מחירים? סקירה שביצעתי ברשתות השיווק מגלה פערים משמעותיים:

בהשוואה לשווקים אחרים, התמונה מתחדדת: בעוד שבאירופה נמכרות אריזות קרמבו במחיר של יורו אחד בלבד, הצרכן הישראלי משלם מחיר גבוה בהרבה. האם מדובר בעלויות ייצור גבוהות יותר, או שמא המחסור המלאכותי מאפשר לתמחר את המוצר בצורה אגרסיבית יותר?

התייקרויות, צמצומים ושינוי הרגלים

השינויים שחווה הקרמבו בשנים האחרונות אינם מסתכמים רק בעליית מחירים:

מחסור אמיתי או שליטה מבוקרת?

יוניליוור טוענת כי הפסקות ייצור במפעל הקרמבו במהלך 2024 – בין היתר בשל המצב הביטחוני – הן הסיבה המרכזית לחוסרים בשוק. אך בדיקה מעמיקה מגלה כי התופעה אינה חדשה: מדי שנה, לאורך העונה, מדווחים צרכנים על מלאים דלילים או מחסור מוחלט.

אם הביקוש לקרמבו כל כך גבוה, מדוע אף יצרנית אחרת לא מצליחה לחדור לשוק בהצלחה? ייתכן שהסיבה נעוצה בחסמי כניסה משמעותיים:

שאלות שנותרות פתוחות

הקרמבו, המעדן עתיר הסוכר והקלוריות, נמכר בעיקר בטעמי וניל ומוקה וממשיך למצב את ישראל כאחת המדינות המובילות בצריכת קרמבו לנפש. אך האם המחסור הוא גזירת גורל, או שמא מדובר באסטרטגיה מחושבת?

מה שבטוח הוא שהצרכן הישראלי משלם יותר על פחות. הגיע הזמן לדרוש תשובות – האם הקרמבו ימשיך להיעלם מהחנויות, או שמא יום אחד יגלה הצרכן את האמת שמאחורי המחסור?