דחיית סיפוקים היא היכולת להמתין במטרה להשיג משהו. היכולת להתאפק מאפשרת לנו להימנע מפעולה עכשיו ולדחות אותה לעתיד כדי להשיג רווח או תמורה גדולים יותר בהמשך, לאחר שהתאפקנו.

הטור הזה עוסק בכלכלה, בהשקעות, בפיננסים, אך בסופו של דבר כולם מנוהלים על־ידי האדם ומעשיו. על ידי החלטותיו ורצונותיו. ליכולת לדחות סיפוקים משקל רב בשוק ההון כפי שתראו בהמשך. אפשר אפילו לומר שדחיית סיפוקים היא המאפיין החשוב ביותר לבניית הון.

אבל בינתיים הנה סיפור מדהים: בשנות השישים ערכה קבוצת חוקרים באוניברסיטת סטנפורד את "מבחן המרשמלו". החוקרים נתנו לפעוטות וילדים מרשמלו אחד. לפעוטות נאמר כי באפשרותם לאכול מיד את הממתק, אך מי שיבחר להתאפק במשך רבע שעה, יקבל מרשמלו נוסף. למעלה משלושים ילדים השתתפו במחקר. לאחר שנים חזרו החוקרים לאותם ילדים ומצאו מתאם גבוה בין הצלחה בלימודים ובין אותם שדחו את אכילת המרשמלו. רוב הדוחים הצליחו והשיגו ציונים טובים יותר.

מחקרים נוספים שנערכו לאורך השנים הצביעו על היכולת של אנשים ללמוד כיצד לדחות סיפוקים. מחקר נוסף שנערך בעשור הקודם גילה שעל אף הקדמה הטכנולוגית, ישנם לא מעט ילדים שמצליחים לדחות סיפוקים, ואדרבה, שיעור הילדים שהצליחו לעשות זאת היה אף גבוה יותר מבשנות השישים. חוקרים סבורים שהדבר קשור ל"אפקט פלין" שחשף תופעה מרתקת לפיה שיעור ה־IQ הולך ועולה עם השנים באופן עקבי מזה כמאה שנה כך לפי תוצאות של מבחני IQ לאורך המאה האחרונה.

במחקר נוסף, גם הוא משנות האלפיים, אם כי מתחילת העשור הראשון שלהן, נבדקה היכולת לדחות סיפוקים באופן הבא: לנחקרים ניתנה האפשרות לבחור בין קבלת 10$ היום או 11$ מחר. הרוב העדיפו את האפשרות הראשונה. מאידך, כשניתנה להם האפשרות לבחור בין קבלת עשרה דולרים בעוד שנה או אחד־עשר בעוד שנה ויום, הרוב המוחלט העדיפו 11$ בעוד שנה ויום.

משקיעים מצליחים ומפורסמים אמרו לא אחת בראיונות ובהרצאות כי השקעה ביעדים ארוכי טווח חשובה יותר מסיפוק צרכים ורצונות בהווה. המשקיע האגדי, המיליארדר וורן באפט אותו הזכרתי בטור של השבוע הקודם, הוא מה שנקרא משקיע לטווח ארוך. בעולם מודרני שמאופיין בסיפוקים מיידיים, מי שמסוגל להתאפק עשוי להרוויח יתרון משמעותי בעסקים, בהשקעות, במערכות יחסים, ואפילו בבריאות ובקריירה.

כדי לדחות סיפוקים אתה צריך להיות מצויד במשמעת עצמית וביכולת הבנה שתאפשר לך להבין את התגמול שתפיק מדחיית הפעולה לזמן כזה או אחר. בואו נדבר על דחיית סיפוקים בשני תחומי השקעה: בנדל"ן ובשוק ההון.

לרוב לא נראה תשואה מיידית מהשקעה בנדל"ן. אדרבה, משקיעי נדל"ן צריכים סבלנות ועליהם להתמודד עם עלויות תחזוקה, שוכרים או המתנה לעליית ערך הנכס. מי שמחפש "כסף מהיר" עלול להתאכזב מהשקעה בנדל"ן. היתרון בנדל"ן הוא שעל־פי רוב קשה להיכנס ולצאת מעסקאות במהירות. זה עוזר לצדדים לחשוב בצורה שקולה יותר. דחיית סיפוקים במה שקשור להשקעה בנדל"ן, משמעותה להיות מוכן להשקיע זמן ומאמץ בחיפוש ותחזוקה של נכס, ולהמתין בסבלנות לעליית ערכו ולתזרים הכנסות פסיבי.

ועל־אף שקל יותר להיכנס ולצאת בהשקעות בשוק ההון, גם שם פועל אותו עיקרון. דחיית סיפוקים בהשקעה במניות או בניירות ערך אחרים, משולה להשקעה בהווה בתמורה לתועלת עתידית. זה כולל הימנעות ממימוש רווחים מוקדם מדי, לא להיכנע לפחד בזמן ירידות בשוק, ולא לנסות "לתזמן" את השוק. משקיעים מצליחים מכירים ביתרונות הסבלנות. הם מעדיפים לחכות עם המרשמלו ולא להיכנע לדחף הרגעי.

ישנן גישות שונות להקלה על ההתמודדות עם הפיתויים בשוק ההון. לא אחת כתבתי כאן על החשיבות שבפיזור תיק ההשקעות ועל הצורך לכלול בו נכסים פחות תנודתיים או נכסים שמספקים תזרים מזומנים קבוע (דיבידנדים) במקום כאלה שערכם העולה מתבטא בשווי התיק.

לסיום, חשוב לזכור שבכל תחום בחיים ובמיוחד בהשקעות מכל סוג שהוא, רוב הטעויות נגרמות מרצון להשיג תועלת מיידית. היכולת לעמוד בפני הדחף הזה היא "כוח על" שיכול להעניק לכם את ההצלחה. תתאפקו, זה שווה. משקיעים מנוסים יודעים שתשואה קצרת טווח יכולה להיות הפסד ארוך טווח. לא חבל?