משקיעים מנוסים יודעים לקחת בחשבון פרמטרים רבים שמשפיעים על התשואה. חלקם גם יודעים לקרוא דוחות (או לפחות את תמציתם). חלקם גם מבינים את ההבדל שבין חברות רווח לחברות צמיחה. לרובם הבנה בסיסית במה שהם משקיעים והם גם פחות מתרגשים מתנודות בשוק.
אבל ישנה קבוצה שלישית – קבוצת המשקיעים המקצועיים. זו קבוצה שיש הרבה מאוד מה ללמוד ממנה. עשינו זאת לא אחת בטורים קודמים, והפעם עם אחד מכללי האצבע החשובים ביותר בעיני המשקיע המקצועי – הנכונות להפסיד.
כן, קראתם נכון. בשפה המקצועית קוראים לכלי המדידה הזה Drawdown. בתרגום חופשי לעברית אפשר לקרוא לזה הורדת פרופיל, אבל במקרה שלנו הכוונה תהיה צמצום, הורדה או הפחתה. ה־Drawdown הוא פרמטר שרבים לא מודעים לו, אך הוא אחד הכלים החשובים ביותר בניהול השקעות בפרט ובניהול סיכונים בכלל.
ועכשיו למשמעותו עבור משקיעים: אם ירידה כזו בשווי התיק גורמת למשקיע למכור, הרי שיכולת הספיגה שלו לא עולה על 20 אחוזים. ואיך זה בא לידי ביטוי במספרים? פשוט מאוד, המשקיע שלנו הפסיד עשרים אלף שקלים. לו הייתה לו יכולת הפסד גדולה יותר מעשרים אחוזים, הוא לא היה מוכר ושווי התיק היה חוזר ל־100 אלף או יותר.
אמנם נכון שהתשואה היא זו שמעסיקה את רוב המשקיעים, ובצדק. אבל חייבים לחשוב גם על ההפסד התיאורטי. אנשים נוטים לקבל תשואה חיובית בשלוות נפש יחסית. הם מתרגשים הרבה יותר מתשואה שלילית. הרווח נלקח כמובן מאליו ואילו ההפסד נתפס כדבר חריג. כך קורה שמשקיעים רבים שמתקשים לשאת הפסד, אפילו של אחוזים בודדים, ממהרים למכור ברגע הלא נכון ומפסידים את הרווח שיכלו להשיג לו היה להם אורך רוח גדול יותר.
משקיעים מקצועיים יודעים כמה הם מסוגלים לספוג עד נקודת הרתיחה בה ייצאו מהשוק. בדיוק כפי שכל משקיע חייב להיות כן עם עצמו ולדעת לומר לעצמו איזה טיפוס משקיע הוא: סולידי, מאוזן או חובב סיכונים, בדיוק כמו שכל משקיע חייב לפזר את הסיכונים, גם אם הוא חובב אותם. בדיוק כמו שכל משקיע צריך לנתח את יחס הסיכון-סיכוי בבואו להשקיע, כך על כל משקיע לבחון את יכולת ההפסד שלו. כלומר, איפה הנקודה הרחוקה ביותר של ההפסד שהוא מסוגל לשאת.
ידיעת הפרמטר הזה מאפשרת למשקיע לבחור השקעה שמתאימה לאופיו וליכולותיו הפסיכולוגיות והכספיות. אסביר: מחקרים שנערכו במשך השנים הוכיחו כי תחושת הכאב מההפסד חזקה פי שניים מתחושת ההנאה שנובעת מהרווח. יוצא איפה שמשקיעים שמסתנוורים מתשואות עבר, אך לא טורחים לבדוק את ה־Drawdown של ההשקעה, עלולים לגלות שהם בחרו השקעה שלא תואמת את סיבולת הסיכון שלהם.
והנה דוגמה שתאפשר לכל אחד לערוך לעצמו מעין "מבחן עצמי" לבחירת השקעה שמתאימה לו. לפנינו עומדות שתי קרנות השקעה. האחת הניבה בממוצע עשרה אחוזים לשנה, אך חוותה Drawdown של 40 אחוזים במשבר האחרון. השנייה הניבה רק שמונה אחוזים לשנה, אך ה־Drawdown שלה הסתכם ב־15 אחוזים בלבד. באיזו קרן הייתם בוחרים להשקיע? המענה לשאלה הזאת הוא בעצם בחינת יכולת ספיגת ההפסד שלכם.
לסיכום: כדי לדעת מהו מקסימום ה־ Drawdown של הקרן/מניה/תיק בה תבחרו להשקיע, הקפידו לבדוק את ההיסטוריה של הקרן בתקופות משבר ולא רק את הביצועים של השנה-שנתיים האחרונות. אל תסתנוורו מכותרות ופרסומים, גם לא מתשואות עבר. השוו להשקעות דומות וכך תוכלו לגלות כמה היה על המשקיעים לסבול בדרך לאותן תשואות. והכי חשוב: בדקו אם ההשקעה מתאימה ליכולת הסיבולת שלכם. השקעה עם Drawdown גדול דורשת אורך רוח ומוכנות נפשית לירידות חדות.
התרעות פיקוד העורף