נגיד בנק ישראל על הזעזוע בבורסה: "בתקופות כאלה אסור להתנהל בפזיזות" | מיוחד ל'מעריב'

לדבריו, "יוקר המחיה בישראל הוא אכן מגבוהים באירופה. ניתן להפחיתו דרך שינויים מבנים כמו פתיחת שווקים, הכנסת שחקנים בינלאומיים, העלאת פריון העבודה והסרת חסמים מגורמים ממשלתיים. אין פה משהו שבלחיצת בכפתור ישנה את הכל. אולם צעדי הממשלה לא מספיקים. יש צעדים נוספים להורדת יוקר המחיה, כמו רפורמות היבוא ופתיחת השווקים. צריך כל הזמן להוריד חסמים ולעבור בין הענפים ולשנות".

על תוכנית ההטבות בבנקים, בהיקף 1.5 מיליארד שקל, אומר הנגיד: "אנחנו רוצים מערכת בנקאית יציבה וחזקה, וזאת אכן קיימת והוכיחה את עצמה במשברים. אנחנו רוצים שהמערכת הבנקאית תהיה ידידותית יותר ללקוחות, ודרך המלך היא בשינויים מבניים והכנסת שחקנים עם פחות רגולציה.

"בסופו של דבר הם יביאו לשינוי במערכת בתוך שנה־שנתיים. אני מאמין שתוכנית ההטבות תיתן את המענה ללקוחות, ושכל בעלי העניין יפנימו את זה. המתווה פועל לפי העיקרון שלא תהיה רגולציה פוליטית שתשפיע על מנגנוני השוק. מדובר בהטבות על בסיס רבעוני ובצעד וולונטרי, שהבנקים רשאים להפסיקו בכל עת אם תהיה התערבות".

על הפחתת הריבית הוסיף הנגיד: "לא ניתן להוריד כעת את הריבית. על פי תחזית מחלקת המחקר, הריבית תרד בשנה הקרובה מ־4.5% ל־4%. קיימת אי־ודאות רבה. אני מקווה שנוכל להגיע לשתי הורדות ריבית. אם נראה ירידה באי־הוודאות וירידה באינפלציה בישראל נוכל לפעול מהר יותר. בעקבות הטלטלה בשווקים הפחתנו במחצית האחוז את תחזית הצמיחה".

על השאלה מה צריך לעשות בעקבות הזעזועים בבורסות הרחיב פרופ' ירון: "איני יועץ השקעות. אולם, למרות הירידות בבורסה, כספי פנסיה נועדו לטווח ארוך ומפוזרים בין אפיקי ההשקעה. התנודתיות משפיעה על שווי הנכסים, אבל לא מודדים פנסיה לפי יום אחד. המדדים בוול־סטריט עלו בחמש השנים האחרונות ביותר מ־100%.

"בתור נגיד אסור לי לתת המלצות, אולם חשוב לזכור שבתקופות כאלה אסור לפעול בפזיזות, אלא לשקול את החלטות ההשקעה בזהירות ולפעול בהתאם לסיכונים".

לקראת הפסח הקרוב הוא מוסיף: "אנחנו מאחלים לישראל שקט וביטחון, חזרת החטופים וחזרת כוחות הביטחון בשלום לישראל. בנוסף אני מאחל בצד הכלכלי את המשך ההתאוששות ואת המשך הוודאות והיציבות הכלכלית לכלל האוכלוסייה. איחוי הקרעים בין חלקי העם הוא אחד הצעדים החשובים".