"הרשות היא השיניים של מערכת האכיפה והפיקוח הממשלתית. אילו הרשות הייתה מתפקדת, העסקים היו חוששים לתאם מחירים, ותופעת תיאום המחירים כלל לא הייתה באה לעולם. היעדר הנוכחות הפרואקטיבית של רשות התחרות בולט לעין. ברור לכל שכל חשד כפי שעולה מהשאילתה היה צריך להיבחן ולהיחקר לעומק בצורה מיידית ואפקטיבית", אמר ברקת.
"כל אלה ועוד מובילים את רשות התחרות לתפקוד לקוי ביותר – שלא לומר לשיתוק, ואינם מאפשרים יישום אפקטיבי של מדיניות הממשלה והשר הממונה, זאת בין היתר באמצעות הגברת התחרותיות במשק בכללותו ובענפים ספציפיים, כגון: ענף המזון, לשם הפחתת המחירים לצרכנים ואכיפת חוקים, שהם בתחום אחריותה", אמר ברקת.
עוד אמר ברקת כי "לאור סירובה של הממונה לסיים את תפקידיה והחשיבות של תפקוד הרשות לטובת האזרחים, פניתי לנציבות בבקשה לסיים את כהונתה. כאן נתקלנו בתופעה קשה בחוסר היכולת של כל ממשלה להביא לסיום כהונת פקידות כושלת שלא מבצעת את עבודתה נאמנה".
ברקת תקף את התנהלות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה: "היעוץ המשפטי לממשלה עשה ועושה הכל, על מנת למנוע את כינוס הוועדה למינויים על מנת להביא לסיום כהונתה. כך לאורך יותר משנה הוא הפרקליטות פועלת בניגוד לכללים, תוך שהיא ממציאה הליך מקדמי שאינו קבוע בחוק ובניגוד ברור להחלטת ממשלה. לא ייתכן כי עד היום ולאורך שנים רבות, מונו מאות רבות של מנהלים בכירים בשירות הציבורי באמצעות ועדות איתור למיניהם, אך מעולם, לא נפתח הליך של סיום כהונה".
לטענת ברקת, "למעשה נוצרה שיטה שנותנת חסינות למינויים של "מנהלים מקצועיים", ללא שום קשר לאיכות יכולות הניהול, ללא קשר לאיכות ביצוע התפקיד או לפערים במדיניות והגישה לתפקיד ולקשר עם מדיניות השר. זו אינה מחלוקת פוליטית. זו מחלוקת מקצועית. אני סבור שמינוי מקצועי וראוי של הממונה על התחרות יטיב עם המשק והכלכלה הישראלית, יגביר את התחרות, יטפל ביד קשה עם מפרי החוק ויוביל להורדה ביוקר המחייה".
ברקת שיתף כי בהמשך החודש יתקיים דיון בבג"ץ בעניין כינוס הוועדה "וכולי תקווה כי שופטי בג"ץ ייקבעו כי חובה לכנס את הוועדה ויאפשר להשלים ת תהליך הפיטורין, כי כרגע הציבור משלם את המחיר של אי תפקודה של רשות התחרות".
התרעות פיקוד העורף