שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי הודיעו היום (שני) על הפעלת מתווה פיצויים חדש לעסקים בכל רחבי ישראל. המהלך נועד לתת מענה לנזקים העקיפים שנגרמו למשק בשל מבצע "עם כלביא", כאשר ראש אגף התקציבים באוצר מעריך את עלות המתווה בעד 5 מיליארד שקלים.

המתווה כולל הפעלת מסלול הוצאות מזכות, בדומה למודל שיושם בתקופת תחילת מלחמת "חרבות ברזל". עסקים שמחזור פעילותם נע בין 12 אלף שקלים ל-400 מיליון שקלים, ושחוו ירידה של מעל 25% במחזור בדיווח חודשי או 12.5% בדיווח דו-חודשי במהלך החודשים מאי ויוני 2025, יהיו זכאים לפיצוי מהמדינה באמצעות קרן הפיצויים של מס רכוש.

הפיצוי יחולק לשתי קבוצות עיקריות:

  1. עסקים עם מחזור שנתי של 12,000–300,000 שקלים יקבלו מענק המשכיות עסקית קבוע לפי רמת הפגיעה. עבור עסקים אלה נקבעו סכומים קבועים הנעים בין 1,750 שקלים לעסקים הקטנים ביותר ועד 14,025 שקלים לעסקים בטווח הגבוה, בהתאם לרמת הפגיעה במחזור.

  2. עסקים עם מחזור של 300,000 שקלים עד 400 מיליון שקלים יקבלו פיצוי מורכב יותר. הפיצוי כולל החזר תשומות בשיעור של 7% עד 22% בהתאם לרמת הפגיעה, וכן החזר של 75% מהוצאות השכר בהתאם להיקף הפגיעה במחזור.

"מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "עם כלביא by bmaor9 on Scribd

מערכת התקרות לפיצויים:

לעסקים עם מחזור של 300 אלף עד 100 מיליון שקלים נקבעה תקרת פיצוי של 600 אלף שקלים. עסקים עם מחזור של 100 עד 300 מיליון שקלים יקבלו תקרה מדורגת שיכולה להגיע עד 1.2 מיליון שקלים. עסקים עם מחזור של 300 עד 400 מיליון שקלים יוגבלו בתקרה של 1.2 מיליון שקלים.

בנוסף למענקים לעסקים, הוסכם על עדכון והתאמה של מודל היציאה לחל"ת, בדומה להסדר שאומץ בתקופת "חרבות ברזל". המודל המעודכן כולל הרחבת הזכאות גם לעובדים שיוצאו לחל"ת של 14 יום, ביטול 5 ימי ההמתנה הראשונים לדמי האבטלה, ביטול ניכוי ימי חופשה צבורים מתקופת האבטלה וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "אנו ממשיכים במדיניות הכלכלית המרווחת ובמתן רשת ביטחון לעסקים ולעובדים. הפעלת מתווה הפיצויים ברחבי הארץ היא חלק מהמאמץ הלאומי-ביטחוני. זו אחריות לאומית וערבות הדדית". ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, הוסיף כי "מדובר במתווה מצוין שישרת את הכלכלה הישראלית כחלק מהמערכה הכוללת. אני מודה לשר האוצר ולעובדי רשות המסים".

ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, הדגיש כי "אנחנו עושים את זה פעם נוספת – כדי לייצר ודאות כלכלית. כמו בקורונה וכמו בתחילת המלחמה, כך גם היום. זו שליחות – לטובת העובדים והמשק כולו". דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, ציין כי "מדובר במהלך פשוט, ישים ומהיר, שנולד מתוך שותפות מלאה בין הממשלה, המעסיקים והעובדים. נמשיך לפעול לשמירת רציפות המשק בהתאם להנחיות".

צופית גורדון, מנכ"לית יוזמות עתיד המלווה עסקים זעירים וקטנים: "המתווה הוא התחלה מבורכת. אך הוא מדגים ראייה מנותקת ממורכבות המשקים הקטנים והזעירים שבד"כ בבעלות של נשים. הגישה שמובילה את המתווה היא של 'כולם אותו דבר' – כאילו עסק זעיר של פרילנסרית בתחילת הדרך זהה לחברה עם עשרות עובדים. זו טעות יסוד שמובילה למתווה חסר ומתעלם מהמציאות הכלכלית. מה שחסר הוא סיוע אמיתי שמגיע ישירות לעסק – בסכומים משמעותיים שמכסים תזרים, ולא באלף או 2,000 ש״ח שלא מותירים חותם. המדינה צריכה להפסיק לחשוב במונחים של העברות – ולהתחיל לחשוב באופן אסטרטגי על מה נחוץ לעסק. כרגע משרד האוצר מאמץ חשיבה תקציבית־בירוקרטית: כמה אנחנו מעבירים, ולא מה זה באמת עושה בשטח. מה שנחוץ כרגע זו חשיבה המתייחסת למה דרוש כדי שעסק ישרוד? לא העברה פורמלית של מענק, אלא חשיבה מערכתית יותר: כיצד עוזרים לעסק לעבור את המשבר ולהשתקם".

עו"ד אלי דורון, שותף מייסד ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות', מומחה בדיני מס רכוש ובתביעות לפיצויים בגין נזקי מלחמה, טען כי "מדובר במתווה חלקי מאוד וישנם מגזרים שלמים שהוא מתעלם מהם. למשל, המתווה מתעלם לחלוטין מהמגזר החקלאי בישראל; החקלאים בארץ עובדים לילות כימים תחת אש, לעיתים ללא מיגון ועם גישה בעייתית או מוגבלת לשטחי הגידול שלהם, כל זאת במטרה לספק לאזרחי ישראל ביטחון תזונתי, וראוי להתייחס אליהם במסגרת המתווה. בנוסף, המתווה לא קובע פיצוי או זכאות לבעלי דירות שפונו מדירתם; אלפי אזרחים כבר איבדו את הדירה בה גרו, ונמצאים כרגע באי-ודאות – והמדינה חייבת לומר להם בדיוק מה מגיע להם כדי שיוכלו להיערך להמשך. בנוסף, מצוין במתווה שיינתן פיצוי בגין הפסד כספי או מניעת רווחים לעסקים בכל הארץ שנפגעו באופן ישיר עקב המלחמה; זו החלטה נכונה, אלא שהמדינה לא החליטה מה סכום הפיצוי – ומשאירה את אותם עסקים בחוסר ודאות. לדעתי, חשוב להתייחס לכל העסקים במדינת ישראל כאילו הם עסקים הנמצאים ב'קווי העימות', וכך יוכלו לקבל את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק".