על הרקע הזה יוצאת עמותת "התשתית" בקול קורא חדש למיזמים חברתיים מבטיחים שכבר הוכיחו היתכנות בסיסית ומבקשים לבצע קפיצת מדרגה משמעותית. היוזמות שייבחרו יצורפו ל"חממה לשינוי חברתי", ויזכו במענקי צמיחה בסכום של 50 עד 120 אלף שקלים כל אחת. לצד המענק הכספי, תעמיד "התשתית" לרשותן ליווי מקצועי אישי, מעטפת ניהולית מלאה ושירותים פיננסיים ומשפטיים.
פרוינד מדגישה כי עמותות קטנות ובינוניות ממלאות תפקיד קריטי במגזר השלישי, משום שהן קרובות במיוחד לשטח ולצרכים של הקהילה. "הרבה פעמים אלה יוזמות של אנשים מתוך הקהילה עצמה - אנשים שראו את הצורך בזמן אמת ויצאו לתת מענה. זהו מנוע חזק מאוד של חדשנות חברתית, אבל בלי כלים נכונים לניהול ולגיוס משאבים, המיזמים האלה מתקשים להחזיק מעמד לאורך זמן".
החזון של "התשתית" הוא לא רק לתמוך בכל עמותה בנפרד, אלא גם לחבר בין יוזמות דומות כדי להעצים את כוחן מול מימון ציבורי וקרנות גדולות. "אנחנו רואים את עצמנו כאגרגטור - גוף שמרכז כמה מיזמים קטנים לאגף אחד משמעותי יותר", אומרת פרוינד.
"אם יש חמש עמותות שעוסקות בפוסט-טראומה וכל אחת נוגעת בזווית אחרת, הן לא תמיד יכולות לגשת לבד לממשלה או לקרנות גדולות. אבל ביחד, אפשר ליצור קבוצה חזקה שמציגה פתרון כוללני. במובן הזה אנחנו גם משרתים את העמותות וגם את הפילנתרופיה הגדולה, כי אנחנו יודעים לאחד ולבנות חבילות משמעותיות יותר".
בסופו של דבר, פרוינד מדגישה כי עמותות אינן נמדדות רק בחדשנות או ביכולת שלהן לגעת בקהילה, אלא גם במקצועיות הניהולית שלהן. "טיפ הזהב שלי לעמותות קטנות הוא לא ללכת לבד", היא אומרת. "הרבה יזמים חברתיים הם סוליסטים, אבל דווקא שיתופי פעולה וליווי מקצועי הם המפתח להתבססות לטווח ארוך. אני עשיתי בעצמי לא מעט טעויות בדרך, וזו בדיוק הסיבה שהיום אנחנו מציעים ליווי - כדי שאחרים לא יצטרכו לעבור את אותן מכשולים".
לדבריה, על העמותות להבין שהתפקיד המרכזי שלהן הוא לשרת את המוטבים, ולכן מחובתן לאמץ כלים מקצועיים שיקצרו את הדרך ויאפשרו להן להתמקד בתוכן ובעשייה. "אם אתה איש חינוך נהדר או פעיל קהילתי מצוין - תמשיך להיות הכי טוב בזה", היא מדגישה. "אבל במקביל, תיעזר באנשי מקצוע שיעזרו לך לבנות מערך ניהול ותקצוב נכון. כך תוכל להשפיע באמת על מי שזקוק לך, במקום להישאב לבירוקרטיה".
התרעות פיקוד העורף