"בתור התחלה, בערב חג רגיל יום העבודה מתקצר בשעה לפחות, כך שאם עובדים תשע שעות ביום – בערב חג עובדים שמונה שעות בלבד ומקבלים שכר מלא. בערב יום כיפור די בשש שעות עבודה כדי שייחשבו ליום עבודה מלא", מסביר רבין, ומדגיש כי במקומות שבהם קיים הסכם מיטיב, כמו שבע שעות עבודה בתשלום של שמונה, הוא גובר לטובת העובד.
ומה לגבי מי שעובד בחג עצמו? כאן חשוב להבחין בין סוגי העובדים. עובדים חודשיים מקבלים את משכורתם הרגילה, בלי קשר למספר החגים שחל באותו חודש. לעומתם, עובדים יומיים או שעתיים זכאים ל"דמי חגים" בתנאי שהשלימו שלושה חודשי עבודה, לא נעדרו מהעבודה ביום שלפני החג וביום שאחריו, והחג לא חל על יום המנוחה הקבוע שלהם. "בנוסף, עובד שעתי שנדרש לעבוד בחג עצמו זכאי ל־150% שכר על שעות העבודה בפועל. למשל, עובד שמרוויח 40 שקלים לשעה ועבד בחג, יקבל 60 שקלים לשעה. ואם הוא עומד גם בתנאים לדמי חגים – השכר בפועל יכול להגיע לשווי של כ־100 שקלים לשעה", מפרט רבין.
נושא נוסף שמעסיק רבים הוא השי לחג. החוק אינו מחייב את המעסיקים להעניק שי, אולם ברגע שנוצר נוהג או נחתם הסכם אישי או קיבוצי, השי הופך לחובה. "שי לחג חייב להינתן בצורה שוויונית. גם מי שנמצא במילואים או בחופשת לידה זכאי לקבל אותו, אחרת המעסיק עלול להיחשב כמפלה", אומר רבין, ומוסיף כי השי נחשב "טובת הנאה" וחייב במס הכנסה ובביטוח לאומי, אם כי במקרים רבים המעסיק הוא שסופג את המס.
גם החופשות המרוכזות בחול המועד מעלות שאלות. מעסיקים רבים בוחרים לסגור את מקום העבודה, והחוק מאפשר זאת, אך קובע מגבלות: אם מדובר ביותר משבעה ימי עבודה – על המעסיק להודיע לפחות 14 יום מראש, ואסור להכניס עובד ל"מינוס" ימי חופשה בלי הסכמתו. "עובד שיש לו שלושה ימי חופשה בלבד והמעסיק סוגר לשבוע – לא ניתן לחייב אותו להיכנס למינוס. אם אין הסכמה על חל"ת, המעסיק חייב לשלם את מלוא השכר", מדגיש רבין.
ומה קורה אם מחלה חלה בתקופת החגים? כאן יש הבדל בין סוגי העובדים. עובדים חודשיים – אם תקופת המחלה כוללת חגים ושבתות, הימים הללו נגרעים ממכסת ימי המחלה. לעומת זאת, אצל עובדים יומיים או שעתיים ימי חג ושבתות לא מנוכים, אלא אם הם נוהגים לעבוד בהם באופן קבוע.
התרעות פיקוד העורף