הצלחת מערכות ההגנה האווירית ביירוט טילים ארוכי־טווח חושפת איום כלכלי חדש ומטריד על מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. לא מדובר בנפילת טילים, אלא דווקא בתוצרי הלוואי של היירוטים: שברי מתכת ורסיסים כבדים, הנופלים באופן אקראי ועלולים להשבית תעשיות שלמות, בדגש על מגזר ההייטק והתעשייה עתירת הידע.
נקודת התורפה על הגגות
כבר כיום חברות משקיעות מיליונים במיגון חדרי שרתים ובאבטחת סייבר. אולם נקודת התורפה הקריטית ביותר נותרה חשופה – הגגות. שם מותקנות תשתיות חיוניות כמו מערכות קירור (צ’ילרים), גנרטורים לשעת חירום, ותשתיות חשמל ותקשורת. פגיעה נקודתית באחת מהן, גם אם זניחה לכאורה, עלולה להוביל לקריסה תפעולית ולנזק כלכלי עצום, גם אם הדאטה סנטר עצמו ממוגן לחלוטין.
"ההתמקדות במיגון חדר השרתים תוך התעלמות מתשתיות הקירור והחשמל על הגג היא טעות קריטית", אומר רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון. "פגיעת רסיס בודד בצ'ילר חשוף יכולה לגרום לנזק של מיליונים, להשבית חברה ולהפר הסכמים בינלאומיים. הפתרון לא דורש השקעות עתק, אלא מעבר לתפיסת 'הגנה נקודתית', במסגרתה ממגנים באופן כירורגי את הרכיבים החיוניים. השקעה של עשרות אלפי שקלים במיגון כזה היא זניחה לעומת הנזק הפוטנציאלי, והיא מבטיחה רציפות תפקודית שהיא יתרון תחרותי בזמן חירום".
כמה זה עולה לנו?
האיום כמובן לא נוגע רק לחברות פרטיות אלא מהווה סכנה לחוסן הלאומי, עם סיכון דומה לתשתיות אזרחיות כמו מתקני חשמל ומים. גורמים במגזר העסקי קוראים כעת לשיתוף פעולה בין פיקוד העורף, רשות החירום הלאומי והמגזר הפרטי, במטרה לעדכן את תקינת המיגון ולגבש תמריצים לחברות שישקיעו בהגנה על התשתיות הקריטיות שלהן, לפני שהרסיס הבא יפגע בנקודה הכואבת של הכלכלה הישראלית.
בתוך המציאות הביטחונית במתמשכת בה אנחנו נמצאים, המצב הופך ברור: השאלה איננה אם טיל יפגע במרכזי ההייטק – אלא מתי רסיס אחד ימצא את דרכו לגג הלא נכון.
התרעות פיקוד העורף