התשובה טמונה בשלושה כלים פשוטים אך רבי עוצמה: רשימת קניות מסודרת, ניהול מלאי ביתי, ושימוש נכון באתר פרייסז.
רשימת קניות היא כלי צרכני ותיק, אך כוחו של כלי זה לא נחלש אלא התעצם בעידן של עומס שיווקי.
לעומת זאת, כשאנחנו מכינים רשימת קניות בבית, לאחר בדיקה יסודית של מה שחסר במקרר ובארונות, אנחנו מציבים לעצמנו גבולות ברורים. רשימה מסודרת הופכת למפת דרכים: אנחנו יודעים בדיוק לאן ללכת בסופר, מה לקחת, וכמה לשלם.
ניהול מלאי ביתי הוא לא רק חיסכון בכסף אלא גם צעד סביבתי פחות בזבוז מזון, פחות פסולת, ויותר אחריות כלפי הסביבה.
ואז מגיע הכלי השלישי אתר פרייסז (Pricez), שהפך לשם נרדף להשוואת מחירים בישראל.
בשנת 2011, בעקבות מחאת הקוטג' והרבה לפני שמשרד הכלכלה יזם את אתר השקיפות הממשלתי ולפני שנחקק חוק המזון, הקים בועז יהב את פרייסז. לא לשם עושר או רווח אישי, אלא מתוך אידיאולוגיה ברורה: להעניק לציבור כלי חברתי טכנולוגי אמיתי שיאפשר להתמודד עם יוקר המחיה.
משפחה שהזינה את רשימת הקניות שלה באתר גילתה שהפער בין רשת א' לרשת ב' עומד על 180 שקלים באותה קנייה בדיוק. במילים אחרות, שימוש חכם בפרייסז הוביל לחיסכון של כמעט 200 שקלים בקנייה אחת בלבד.
במציאות של יוקר מחיה, אין לנו את הפריבילגיה להישאר אדישים. כל משפחה בישראל חייבת לאמץ שלושה כלים פשוטים:
החיסכון המצטבר עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה. מעבר לכך, מדובר גם בתרבות צריכה חדשה – תרבות שבה הצרכן לא מהווה חוליה חלשה, אלא שחקן מודע ומושכל.
התרעות פיקוד העורף