נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התראיין הערב (שני) במהדורה המוקדמת בערוץ 12 בהגשת קרן מרציאנו, והתייחס להחלטה שהתקבלה על הורדת הריבית ברבע אחוז ל-4.25% והשפעתה על המשק הישראלי. אחרי כמעט שנתיים ללא הורדת ריבית, הערב זה סוף סוף קורה. זאת הייתה החלטה קלה או שהתלבטתם עד הרגע האחרון? "קרן, אנחנו אכן התלבטנו. מצד אחד, האינפלציה התמתנה ומתייצבת בתוך היעד. מאידך, צריך עדיין לנקוט במדיניות ריבית שהיא מאוד מדודה וזהירה. ומדוע? כי אנחנו עדיין באי וודאות גאופוליטית וכלכלית שהיא ניכרת. לא בעולם ולא בישראל, אנחנו כנראה נראה את הריביות האפסיות שהיו טרום הקורונה. צריך להבין את זה. ויתרה מכך, אנחנו רואים בעצם בחטיבת המחקר בפעם האחרונה בספטמבר, אמרה שהריבית שנה קדימה תהיה 3.75%". אני רוצה ברשותך, אדוני נגיד, לחדד את הנקודה הזאת. כלומר, אתה אומר, לא בטוח שיהיה עכשיו רצף של הורדות ריבית, וגם אם יהיו עוד הורדות, הן יהיו מוגבלות ומעטות? הבנתי אותך נכון?"אנחנו הולכים לעולם שבו משטר הריביות לא יחזור להיות הריביות האפסיות שהיו לפני הקורונה". כי בכל זאת יש פער בין 4.25% היום לרמות אפסיות שהיינו בהן לפני הקורונה. "את צודקת, אבל אם תסתכלי גם בשאר העולם, אנחנו לא רואים באירופה שחוזרים לריבית 0. זה כנראה גם לא צפוי בארצות הברית". עד סוף שנה הבאה, עד סוף 2026, יהיו לכל היותר עוד שתי הורדות ריבית? "קרן, אנחנו לא מתחייבים על מספר מדויק. אני רק אומר שהתחזית מדברת על ספטמבר 2026, על הרבעון השלישי, והיא מדברת שם על ריבית של 3.75%, ואני אומר, זוהי סביבה סבירה. וכמובן שבפועל אנחנו נפעל בהתאם להתפתחויות של הנתונים וההתפתחויות הכלכליות. קרן, אני רוצה לומר עוד דבר. עצם זה שאנחנו נמצאים באינפלציה שהייתה מדודה ועכשיו היא בתוך היעד, עם פעילות כלכלית ערה, זה לא פחות מהישג. וחלק נכבד מזה זה מהמדיניות המוניטרית השקולה והזהירה שפעלנו לאורך כל הדרך". שר האוצר מאוד לא מסכים איתך. הוא אומר - כבר לפני חצי שנה היה צריך להוריד את הריבית וצריך להוריד אותה יותר. אלה דברים שהוא אומר הערב."אז אני אומר לא ולא. אני טוען שוב פעם, הורדה מהירה מדי ולא בזמן הנכון הייתה מובילה אותנו ועלולה להוביל לעלייה מחודשת של האינפלציה, לכך שהציפיות האינפלציוניות יעלו, ובהתאם לכך ייתכן שהיינו צריכים אפילו לעלות את הריבית עוד יותר, וזה כמובן פעולה מאוד מאוד כואבת, שאנחנו רוצים להימנע ממנה". אני רוצה לשאול אותך לסיום. הבנקים המסחריים מאוד מנצלים את שיעור הריבית הגבוה במשק. הם הרוויחו בתשעת החודשים הראשונים של השנה כמעט 25 מיליארד שקל. ואני אומרת, אתם נמנמתם בשמירה, וזה עכשיו גורם לכך שמשרד האוצר מתכוון להטיל עליהם מיסוי מיוחד שאתם מתנגדים לו. אבל אם אתם הייתם פועלים בזמן, אולי כל זה היה נמנע."אז קודם כל, קרן, אנחנו פועלים לאורך כל הדרך על מה שאני חושב שהוא העיקרון הנכון, וזה שינויים מבנים בכלל במערכת הפיננסית, כדי שיכנסו עוד שחקנים, יהיו שירותים טובים יותר, ולא כל מיני שינויים שנכנסים למנגנוני השוק, יוצרים עיוותים, או כל מיני הצעות למיניהם שאין בהם בהכרח תועלת". אבל עד שזה יקרה, תראה מה קורה, אדוני, נגיד הבנקים גוזרים קופון, וקופון עבה מאוד על חשבון הלקוחות. "כרגע, מיסוי סקטוריאלי, ובוודאי מיסוי קבוע על רווחים עוטפים, זה משהו שצריך להיות מאוד זהיר לגביו, שהוא לא ייצור עיוותים, לא ייצור תמריצים שלילים לכניסה של עוד שחקנים או תדמית שלילית, ולכן צריך להיות פה ועדה שעושה דבר כזה עם מס קבוע, ועדה שעושה עבודה מעמיקה ויסודית בנושא הזה. כרגע ההצעה היא הצעה שהיא הוראת שעה, וגם אותה אנחנו בוחנים, את כל הפרטים שלה". בצלאל סמוטריץ' על תקציב המדינה (צילום :צילום מסך ערוץ כנסת)