פערי ההשכלה מחדדים את התמונה. גברים בעלי 13 שנות לימוד או יותר מגיעים לשיעורי תעסוקה של יותר מ-40 אחוז בגיל 65, ובעלי השכלה יסודית נותרו עם כ-20 אחוז בלבד. מגמה דומה נמצאה גם בקרב נשים. החוקרים מציינים כי הפערים אינם נוצרים בגיל מבוגר, אלא משקפים הבדלים מצטברים לאורך החיים, מהשכלה והכנסה ועד פנסיה ורמת השתלבות בשוק העבודה.
המחקר מתאר גם פערים באופן התעסוקה. בישראל כ-70 אחוז מהגברים העובדים בגיל השלישי מועסקים במשרה מלאה, לעומת ירידה בהיקף משרות מלאות בקרב בני גילם במדינות ה-OECD. אצל נשים הנתון נמוך בהרבה, כ-40 אחוז בלבד. לפי החוקרים, שיעורי המשרה החלקית אצל נשים בגיל זה תורמים במישרין לפנסיה נמוכה יותר ולפגיעוּת כלכלית גבוהה יותר.
פערי התעסוקה וההשכלה מתבטאים ישירות בפערי הכנסות. הכנסת זוגות בני 65+ עלתה ליותר מ-9,000 שקלים לנפש סטנדרטית, אך יחידים - ובעיקר נשים יחידות - נותרים בפער משמעותי מאחור: גברים יחידים סביב 8,000 שקלים ונשים יחידניות לא יותר מ-7,000 שקלים. מדובר בקבוצות הפגיעות ביותר, שאין להן גב כלכלי או תעסוקתי שיכול לאזן ירידה בהכנסה או פגיעה בפנסיה.
פרופ' קמחי מסביר כי "הממצאים מצביעים בבירור על שתי קבוצות שנכנסות לגיל השלישי בעמדת נחיתות: נשים יחידניות וערבים. אלה לא פערים שנולדים בגיל 65 - אלה פערים שהולכים ומצטברים לאורך החיים. כדי לצמצם אותם לא מספיק לדבר על גיל פרישה - צריך לחזק השכלה, תעסוקה וחיסכון פנסיוני כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר. אם לא נפעל היום, הפערים בגיל השלישי רק ילכו ויגדלו בדור הבא".
התרעות פיקוד העורף