קצביאן מצביע על הסעיפים המרכזיים שתרמו לירידה במדד. לדבריו, "הקבוצה העיקרית שתרמה לירידה במדד הייתה תחבורה ותקשורת, עם תרומה של מינוס 0.3%, בעיקר בגלל ירידה חדה של יותר מ-10% במחירי הטיסות לחו"ל".
גם מחירי הפירות והירקות ירדו ב-2.7%, ותרמו מינוס 0.075% מהירידה הכללית, בעוד שהלבשה והנעלה רשמו ירידה של 0.2%. לאחר ניכוי עונתיות, הירידה בסעיף זה אף גדולה יותר, ככל הנראה בשל מזג האוויר החם יחסית.
בקבוצת החינוך, תרבות ובידור נרשמה ירידה של 1.2%, בעיקר בעקבות ירידה של כמעט 10% במחירי בתי מלון והארחה. "כאן ניתן לראות את ההשפעה של שיפור במצב הביטחוני", מסביר קצביאן. "חזרת מפונים לבתיהם והסטת ביקושים של ישראלים לנופש בחו"ל מפחיתים לחץ מקומי על המחירים".
בסעיף שכר הדירה נרשמה יציבות, בהתאם לעונתיות. מגמת ההאטה נמשכת, והעלייה השנתית עומדת כעת על 2.6% בלבד. מחירי הדירות עצמם, שאינם חלק מהמדד, ירדו ב-0.5% החודש - ירידה שמינית ברציפות - וקצב העלייה השנתי כמעט אפס.
הסעיף היחיד שהציג עלייה משמעותית היה המזון, שעלה ב-0.4% ורשם קצב עלייה שנתי של 4.2%, אם כי קצביאן מעריך שגם שם תימשך ההאטה בשנה הקרובה.
"קצב האינפלציה השנתי ירד לרמה של 2.36%, הקצב המתון ביותר מאז 2021", מסכם קצביאן. הוא מוסיף כי מגמת ההאטה צפויה להימשך, והיא תומכת בתחזית לפיה בשנת 2026 צפויות לפחות שלוש הפחתות ריבית מצד בנק ישראל.
התרעות פיקוד העורף