הפער בולט במיוחד בקרב צעירים: בגילי 18 עד 29 ההוצאה החודשית על תחבורה גבוהה משמעותית בפריפריה, על רקע תלות גדולה יותר ברכב פרטי ונגישות נמוכה יותר לתחבורה ציבורית. למרות הכנסה נמוכה יותר בממוצע, הוצאות הדיור הנמוכות מאפשרות לחלק מהמשפחות, בעיקר בגילים מבוגרים יותר, להגיע גם לשיעורי חיסכון גבוהים יחסית.
כפועל יוצא מכך, אחד הממצאים המרכזיים נוגע להחזקת רכב. שיעור משקי הבית החרדיים המחזיקים ברכב גבוה בהרבה בפריפריה מאשר במרכז, והפער אף גדל עם הגיל.
בקרב משקי בית שראשיהם בני 40 עד 49, שיעור החזקת הרכב בפריפריה גבוה בעשרות אחוזים לעומת המרכז. המחקר מצא כי להחזקת רכב יש קשר מובהק גם לדפוסי ילודה: במשקי בית חרדיים המחזיקים רכב נרשם בממוצע מספר ילדים נמוך יותר לעומת משקי בית ללא רכב.
בהקשר הדמוגרפי, המחקר מצביע על פער ברור במספר הילדים בקרב חרדים בגילי הביניים. בעוד שבגילים צעירים לא נמצא הבדל משמעותי בין המרכז לפריפריה, בגילי 35 עד 39 למשקי בית חרדיים בפריפריה יש בממוצע כ־3.9 ילדים, לעומת כ־4.8 ילדים במרכז. כלומר, פער של כמעט ילד שלם. זאת בניגוד לאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, שבה דווקא בפריפריה מספר הילדים גבוה מעט יותר.
מגמה דומה ניכרת גם במדדי אורח חיים נוספים. אף ששיעור החזקת הטלוויזיה נמוך בכלל האוכלוסייה החרדית, בפריפריה הוא גבוה יותר מאשר במרכז. בקרב משקי בית חרדיים בגילי 30 עד 39 שיעור הבעלות על טלוויזיה בפריפריה עומד על כ־6.9%, לעומת כ־1.5% בלבד במרכז. לפי החוקרים, הפער הזה מחזק את ההערכה כי המעבר לפריפריה כרוך באימוץ דפוסי חיים מודרניים יותר, גם מעבר לסוגיית הניידות והתחבורה.
ממצא נוסף נוגע להשכלה של נשים חרדיות. שיעור הנשים החרדיות בגילי 18 עד 39 המחזיקות תעודת בגרות או תואר אקדמי גבוה יותר בפריפריה מאשר במרכז.
לפי ניתוחי ההגירה, נשים חרדיות שעוברות בין אזורי מגורים נוטות להיות משכילות יותר, תופעה שאינה מתקיימת באותה מידה בקרב גברים. עם זאת, להשכלה הגבוהה יותר בפריפריה אין בהכרח ביטוי ישיר בהכנסה, בין היתר בשל תשואה נמוכה יותר להשכלה באזורים מרוחקים.
התרעות פיקוד העורף