לדבריו, מדובר בביקושים חריגים בהיקפם למלט, פלדה, ברזל, ציוד מכני הנדסי וטכנולוגיות בנייה מתקדמות, שיכולים להחזיר לפעילות מלאה קווי ייצור שפעלו בחסר בתקופת המלחמה ולייצר רצף עבודה ארוך טווח לחברות תשתית, קבלנות והנדסה אזרחית.
עם זאת, דוננפלד מדגיש כי לביקושים המוגברים צפויות גם השלכות פנימיות. עומסים על מפעלי מלט וברזל, מחסור זמני בציוד והסטת משאבים לפרויקטים אזוריים עלולים ליצור לחצים על זמינות חומרים לפרויקטים בישראל עצמה. ללא תכנון ותיאום ממשלתיים, הוא מזהיר, קיים סיכון לעליית מחירים ולדחיות בלוחות זמנים בפרויקטים למגורים ולתשתיות.
"בטווח הבינוני והארוך, השיקום עשוי להפוך למנוע צמיחה לענף כולו. הוא צפוי להאיץ אימוץ טכנולוגיות בנייה מתועשות, פתרונות חכמים לניהול פרויקטים ושיטות עבודה יעילות יותר, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כספקית ידע, תכנון וביצוע הנדסי באזור. אם תהיה רגולציה מאוזנת וניהול נכון של משאבים, ניתן יהיה למנף את תהליך השיקום גם לחיזוק היכולות המקומיות ולא רק כפעילות חוץ־טריטוריאלית".
אם מדובר בקטאר, טורקיה או גורמים בינלאומיים אחרים, אין ודאות שהם ירצו לעבוד עם חברות ישראליות, וודאי לא במחירים שישראל יכולה להציע. לדבריו, את חומרי הגלם ניתן לייבא ממדינות זולות יותר, והרגולציה, המיסוי ועלויות התפעול בישראל הופכים את החברות המקומיות לפחות תחרותיות כמעט בכל פרמטר. "כמו בכל מוצר אחר בישראל, גם בענף הבנייה אנחנו פשוט יקרים יותר"/
מזרחי מוסיף כי גם בתחום כוח האדם והציוד ההנדסי אין לישראל יתרון מובהק. החברות הישראליות עצמן נשענות כיום על עובדים זרים, ואין סיבה שעובדים מישראל ייכנסו לעבוד בעזה, במיוחד נוכח סיכוני הביטחון. הצורך לתמחר סיכונים אלה, לדבריו, ייקר כל הצעה ישראלית ביחס להצעות של חברות זרות, שמגיעות עם צוותים, ציוד ומנופים בהיקפים גדולים ועם יכולת להתמודד עם פרויקטים של מאות מיליונים ואף מיליארדים".
"בסופו של דבר, בדיוק כפי שקורה היום בישראל עם חברות סיניות וזרות אחרות, גם בשיקום עזה סביר שחברות מחו"ל ייגשו ישירות למכרזים. לכן, אני לא רואה בזה בוננזה לענף הבנייה הישראלי ומעריך כי ההשפעה הכוללת על עולם הבנייה בישראל צפויה להיות מוגבלת".
הורדה בריבית - עלייה בבנייה
הרקע המוניטרי הוא מרכיב מרכזי בתמונה. אחרי כמעט שנתיים שבהן הריבית עמדה על 4.5 אחוזים, בנק ישראל הפחית רבע אחוז בשתי ההחלטות האחרונות, והריבית כיום עומדת על 4 אחוזים. בתחזית הנגיד צוין כי הבנק המרכזי צופה שתי הפחתות נוספות עד סוף 2026, כך שהריבית עשויה לרדת לרמה של כ-3.5 אחוזים.
לפי דוננפלד, שיפור זה בסביבת הריבית צפוי להקל בהדרגה על תנאי המימון ליזמים, קבלנים ורשויות מקומיות, ולהחזיר לשוק פרויקטים שהוקפאו. "מדובר בשינוי משמעותי בסביבת קבלת ההחלטות, שעשוי להחזיר לשוק פרויקטים שהוקפאו, לשפר כדאיות כלכלית של יזמות חדשה, ולהגדיל מחדש את היקפי הפעילות בענף".
"בהסתכלות קדימה, אם השיפור בסביבת הריבית ישתלב עם יציבות ביטחונית יחסית ותכנון ממשלתי ברור, ניתן לצפות להתאוששות מדורגת בהתחלות הבנייה במחצית השנייה של השנה ובשנה שלאחריה. עם זאת, ההתאוששות לא צפויה להיות מיידית, והיא תדרוש התאמות תכנוניות, שיקום אמון השוק והסדרה מחודשת של כוח האדם בענף".
גם מזרחי מעריך כי ברגע שתתרחש הפחתת ריבית נוספת, במיוחד לאור התחזית לירידה של חצי אחוז עד סוף השנה, זה צפוי לשמש כ"יריית פתיחה לשוק" ולגרום לרוכשים להתחייב למשכנתאות. "כשזה יקרה, אנחנו עלולים לראות חזרה מהירה לביקושים חזקים מאוד ואף לעליות מחירים. היזמים מבינים את זה ולכן הם לא ממהרים למכור במחירים נמוכים".
"כולם מחכים לרגע שבו השוק יתניע מחדש. להערכתי, ברגע שהריבית תמשיך לרדת והוודאות תגדל, השוק יתעורר מחדש, והקיפאון הנוכחי יתחלף בפעילות מואצת, אולי אפילו בעוצמה גבוהה יותר מבעבר, בגלל הפער שנוצר בתקופה שבה כולם ישבו על הגדר".
בשורה התחתונה, מסכם דוננפלד, הירידה בריבית כבר החלה וצפויה להימשך, מה שמקל על המימון ומחזיר לשוק פרויקטים שהוקפאו. "בתל אביב ובערי הביקוש במרכז עיקר הפעילות תישען על התחדשות עירונית, עם מלאי תכנוני גדול אך קצב ביצוע איטי יחסית. בערים אחרות, שבהן תהליכי הבנייה פשוטים יותר, ההתאוששות צפויה להיות מהירה יותר, בהנחה של יציבות ביטחונית והמשך ירידת ריבית".
שיקום רצועת עזה - הזדמנות כלכלית
בד בבד, ביחידת מתאם הפעולות בשטחים אמרו כי "שיקום עזה הוא מהלך שיביא לפריחה של תעשיית הבנייה והתשתיות הישראלית. שני מליון עזתים מבקשים לבנות 70 אחוז מהשטח של עזה וזה אומר הרבה מאוד כסף שיכניס לכלכלה".
בישראל מעריכים כי כלל חומרי הבניה והמוצרים יכנסו לעזה מישראל מה שיוביל לביקוש גדול של חומרי גלם. כרגע על הפרק בניה של המתחם הראשון והוא "רפיח הירוקה" כאשר הוא צפוי לקום בחלקה המזרחי של העיר רפיח והוא יבודד את התושבים מהחמאס.
אומנם האמריקאים דוחפים את מתווה השיקום אבל על פי הערכות בישראל מי שיעמוד מאחורי המימון הם הקטארים שינסו להזרים את הכסף הגדול מתוך כוונה לאחוז במרחב ולהשפיע. בישראל מקווים כי שהאמירויות יכנסו גם הם למיזם וישקיעו את הכסף הגדול, ההערכה בישראל כי לא האירופאיים ואפילו לא האמריקאים ידריכו את הכסף הגדול לשיקום עזה.
התרעות פיקוד העורף