"הוא אמר לי: 'בוא נדבר'", אומר שלום. "כששאלתי על מה, הוא ענה שכדאי לי להיות חבר בהתאחדות המלאכה והתעשייה, כי יש להם הנהלת חשבונות מצוינת שאני יכול להשתמש בה. הסברתי שיש לי רואה חשבון ושאין לי צורך בשירותים האלה. ואז הוא פותח את הקלסר העבה ואמר: 'אתה רואה את כל אלה? הדפים שנמצאים פה? כל אלה הפסידו במשפט. אם לא תשלם, אתה תהיה עוד דף בקלסר'. ואז הוא ביקש ממני סכום מסוים. אמרתי שאחשוב על זה ואחזור אליו.
״התקשרתי לחבר עורך דין, והוא אמר לי: 'תראה, זה החוק'. חזרתי לבחור הזה והתחלתי להתווכח איתו על הסכום. שילמתי 1,600 שקל ומאז אני חבר. ובגלל שאני חבר, הוא ויתר לי על חוב של שש שנים אחורה. מאז בכל שנה הם מתקשרים אליי. נמאס לי לשלם על משהו שאני לא מקבל עליו תמורה. צללתי לחומר וגיליתי שהם גובים 500 שקל לעובד, כשבפועל מותר להם לגבות חצי אחוז מהתשלום השנתי של המעסיק לביטוח לאומי ולא פחות מ־100 שקל. מה שהם עושים זה שוד, גזל בחסות החוק. הארגון שאמור לדאוג לעובדים מעסיק כמה משרדי עורכי דין כדי לגבות כסף באיומים. אני לא מתכוון לשלם להם ומחכה שיתבעו אותי".
"לפני כמה חודשים התקשרו למשרד שלי ואמרו שיש לנו חוב ושאני צריך לשלם דמי חבר. ביקשתי מהגברת על הקו שלא תתקשר אליי יותר. שלחו מייל בלי סכום וניסו להסביר שאנחנו חייבים כסף, כי בזכותם עצמאים קיבלו פיצויים בקורונה, ואלה שנתנו שירות לתעשייה האווירית במלחמה קיבלו תשלום".
"הבנו שמדובר באגודה עות'מנית ללא חובת שקיפות, גוף שהיה גדול בעבר והיה מראשוני הארגונים המייצגים הגדולים שקמו במדינה. מתברר שלפי החוק הם יכולים לקחת עשרה נגרים ולחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות כדי להתחיל לגבות מהם דמי חבר. אני פועל בכל האמצעים שיש לי, וכרגע הצלחתי לעכב את הגבייה לתושבי ירושלים ולי, אבל אני מבטיח ללכת איתם עם הראש בקיר״.
יו"ר ההתאחדות הוותיק, יוסי אלקובי, שפועל בהתנדבות, הסתייג בשיחה שערכנו איתו מאופן הגבייה, אבל לא התחייב לטפל בו. משיחות עם גורמים המעורים בפרטים עולה שכבר שנים נהוגה שיטת הגבייה הזו, ואלקובי לא רק שלא עשה דבר בעניין, אלא לכאורה אף תומך בה.
להתאחדות חמישה מחוזות, הפועלים תחת עמותות נפרדות. הגדולה שבהן נמצאת בתל אביב. הנתונים הכספיים האחרונים שמופיעים באתר רשם העמותות הם משנת 2023, ולפיהם מנהל המחוז תקציב של למעלה מ־3.6 מיליון שקל בשנה, מהם כ־2.86 מיליון נגבים כדמי חבר מ־1,635 חברים. בסך הכול מועסקים בסניף התל אביבי עשרה עובדים, בהם מי שמונה לפני כשנה וחצי למנכ״ל התאחדות המלאכה והתעשייה, רונן סולומון, שהשתכר לפני מינויו 291,831 שקל לשנה. לפי נתוני רשם העמותות לא הוגשה בקשה לניהול תקין (נציין כי על פי החוק העות'מני על האגודות משנת 1909, ההתאחדות לא חייבת לעשות זאת). היום סולומון מקבל שכר מהאגודה העות'מנית ולכן שכרו לא מדווח.
חברים משלמים שמחפשים פעילויות שההתאחדות מארגנת עלולים להתאכזב. כשנכנסים ליומן הפעילות של התאחדות המלאכה והתעשייה, מגלים שב־11 בינואר התקיימה פעילות אחת, מפגש זום על "אתגרים בניהול העסק המשפחתי". חוץ ממנו לא רשומה שם שום פעילות בחצי השנה הקודמת.
החוק שמסדיר את פעילותם של ארגוני מעסיקים ואת האפשרות לגבות כספים מעובדים הוא חוק הסכמים קיבוציים, שקובע מי נחשב ארגון כזה, מה מעמדו ואילו הסכמים הוא רשאי לחתום עם מעסיקים. לצידו קיימות תקנות הגנת השכר, שמגדירות בפועל כמה כסף מותר לגבות ואיך עושים זאת. החברות היא התנדבותית. מעסיק שבוחר להצטרף לארגון משלם דמי חבר, שערכם נקבע בתקנון הפנימי של הארגון. אין חובה בחוק להיות חבר בארגון, ומי שלא הצטרף עליו לא חייב לשלם דמי חבר.
אלא שבמקרה של התאחדות המלאכה והתעשייה, היא הטרמפיסטית על כתפיהם של בעלי העסקים, שכבר לא מוכנים לשבת בשקט. ח"כ איתן גינזבורג נכנס לנושא בכל הכוח ובשיחה עם "מעריב עסקים" הוא מאשר: ״איגוד מקצועי יכול לגבות מחבריו דמי חבר ולייצג אותם, ומי שאינו חבר באיגוד נאלץ לשלם דמי טיפול, גם אם לא בחר בזה. הרציונל הוא שהאיגוד המקצועי מייצג את הענף בהסכמים קיבוציים ומול הממשלה. "הסיפור הגדול הוא התוספת בחוק של צווי הרחבה: שר העבודה יכול לחתום על צווים שיכולים להרחיב ולצרף עוד ועוד אנשים בענף, וכך בהתאחדות יש היום 20 ענפים שאותם היא מייצגת: זכוכית, הנעלה, קוסמטיקה, ספרים, אופטיקה ועוד. קם איגוד בעלי המלאכה, חתם הסכם קיבוצי ב־1978, עשה עוד הסכם קיבוצי ב־1980, והיום, ב־2026, הוא דורש דמי טיפול על הסכם קיבוצי שעשה ב־1978, גם אם האגודה לא עשתה שום דבר במשך 40 שנה".
תגובות נושאי התפקידים בהתאחדות לדברים החריפים שנאמרו שם נגד מנגנון הגבייה האגרסיבי שלה עוררו אי נוחות באולם. חבר הנהלה במחוז צפון של ההתאחדות ניסה להדוף את הביקורת: "בתקופת הקורונה והמלחמה לא גבינו מאף אחד באלימות כלום" - פליטת פה שרק אישרה את הטענות שהוטחו בו. סגן השר לשעבר אביר קארה הצטרף לביקורת וטען כי "מדובר בקרטל של ארגונים ועורכי דין תאבי בצע שמרסקים חיים של אנשים".
נשיא ההתאחדות אלקובי ביקש להציג את הישגי ההתאחדות: "זוג שעבדו יחד ואיחדו משכורות, פעלנו והצלחנו להפריד ביניהם, ומנענו רכישת רובים מחו״ל בתקופת השר ארדן". בהמשך הוא האשים את בעלי העסקים שהתלוננו ואמר: "אנחנו לא כאלה אגרסיביים. אם קפצו כמה אנשים והביאו את מה שהביאו, יש לנו ועדת חריגים שאני עומד בראשה. בא אחד או שניים והצית את האש כמו שדה קוצים".
המנכ״ל סולומון נשאל בדיון על מבנה הארגון והשיב: "היום יש לנו שבעה מחוזות, אם אני לא טועה. סליחה, חמישה". גם ניסיונות היועצת המשפטית של הוועדה לקבל נתונים ברורים על היקף הגבייה לא צלחו. נציגי ההתאחדות סירבו למסור מספרים מדויקים ושלפו נתונים מהטלפון הנייד, שלא תאמו את הסכומים שעליהם דיברו בעלי העסקים.
כשההתאחדות ביקשה להעלות לדיון "עד מרוצה" מהשטח - יעקב מנס, שהוצג כבעל עסק בתחום המתכות - התברר כי מדובר למעשה בנושא תפקיד בארגון, יו"ר ענף המתכת. נציג ההסתדרות הכללית שנכח בדיון ביקש להרחיק את הארגון מהסערה והבהיר: "הדיון כאן הוא לא על ההסתדרות, לא תנצלו דיונים בכנסת כדי לדבר נגד ההסתדרות". נזכיר רק שההסתדרות היא זו שחתמה על ההסכמים הקיבוציים עם התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה.
"החברות בלשכה היא חברות וולונטרית. אנחנו בעד תחרות חופשית. הסדר שיאפשר בחירה חופשית של המעסיק היכן הוא רוצה להתאגד, באותה מידה שיש לעובד את אותה בחירה. תשלום דמי טיפול ארגוני נקבעו בתקנות אנכרוניסטיות מלפני 50 שנה. אין דוגמה כזאת בעולם. הדרישות הוגשו בהסתמך על הסכם קיבוצי משנת 1984, הסכם שהפך להיות לא רלוונטי למעסיקים ולעובדים”.
במקביל לפנייה לשר העבודה על מנת שיבדוק את התנהלותה של ההתאחדות, הגיש ח״כ גינזבורג הצעת חוק שאמורה להסדיר מחדש את אופן גביית דמי הטיפול מעסקים. על פי ההצעה, גביית דמי הטיפול תתאפשר במגבלת זמן ברורה. לא ניתן יהיה לדרוש דמי טיפול אם חלפו יותר משבע שנים מהיום שבו נכלל הענף בצו ההרחבה, כדי למנוע מצב שבו מעסיקים מקבלים דרישות מאוחרות, בלתי צפויות ובלתי מוצדקות.
דרישת התשלום תצטרך להישלח מדי שנה ולכלול פירוט של סכום החיוב ואופן חישובו, וכן פירוט של חובות עבר, אם קיימים. במקביל, הארגון יחויב לפרסם באתר האינטרנט שלו מידע על פעילותו בענף, השירותים שהוא מעניק והפעולות שביצע בפועל גם לטובת המעסיקים. דמי הטיפול יחושבו לפי מספר העובדים המועסקים בתחילת השנה, ויוגבלו בתקרה שיקבע שר העבודה. בכל מקרה לא ניתן יהיה לגבות יותר ממחצית מדמי החבר.
בנוסף, מעסיקים של פחות מעשרה עובדים לא יחויבו כלל בתשלום, וכך גם מעסיקים החברים בארגון מעבידים אחר העוסק בפועל ביחסי עבודה קיבוציים. עסקים חדשים ייהנו מפטור בחמש שנות פעילותם הראשונות, כדי להקל על עסקים בתחילת דרכם. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת. במשרד העבודה מתכוונים לטפל בסוגיה הבוערת הזאת בהקדם.
"בהתאם לחקיקה זאת פועלים התאחדות התעשיינים, התאחדות הקבלנים, התאחדות המלונות, איגוד לשכות המסחר, התאחדות חברות השמירה, התאחדות המוסכים, התאחדות אולמות האירועים, התאחדות חברות הניקיון - לרבות התאחדות המלאכה והתעשייה. כל התאחדות פועלת לקידום האינטרסים של חבריה.
"כדי למנוע תופעה שבה רק חלק מהעסקים משלמים לארגון שמקדם את האינטרסים שלהם, בעוד אחרים לא משלמים אבל נהנים מפירותיהם של אלו ששילמו, קבע המחוקק מנגנון תשלום של דמי טיפול ארגוני. "התאחדות המלאכה והתעשייה פועלת רבות לקידום בעלי מלאכה ומפעלי תעשייה קטנים ובינוניים, שנדרסים כל הזמן ברגולציה מול גופים כמו מכון התקנים, נציבות כיבוי אש, רשויות מקומיות, חקיקה בכנסת ובממשלה. בזכות פעילות התאחדות המלאכה והתעשייה מפעלים רבים יכלו לעבוד בתקופת הקורונה ובזמן מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא, לרבות מאבק שניהלנו מול משרד האוצר לפצות עסקים שהיו סגורים בתקופה זאת.
"בשנת 2022 שר העבודה (דאז, חיים כץ) תיקן את החקיקה, כך שעסק שלא מרוצה מפעילות ההתאחדות שאליה הוא שייך יכול לעבור להתאחדות אחרת שיש לה צו הרחבה. לכן אף עסק בישראל לא כבול להתאחדות המלאכה והתעשייה. מרגע שארגון מעסיקים אחר יעביר אישור חברות של אותו עסק, החקיקה מונעת מהתאחדות המלאכה והתעשייה לפנות בדרישת תשלום דמי טיפול ארגוני. אשר על כן, התאחדות המלאכה והתעשייה מציעה לכל עסק לשלם את דמי החבר לארגון שאליו הוא שייך, או לעבור לארגון מעסיקים אחר, כפי שעושים עשרות אלפי עסקים בישראל.
"התאחדות המלאכה והתעשייה מזמינה את כלל בעלי המלאכה לפנות אליה כדי לקבל עדכונים שוטפים שרלוונטיים לעסקים, לקבל ייעוץ משפטי בדיני עבודה, דיני הגנת הסביבה, עזרה בהשגות מול רשויות מקומיות, בכללן ארנונה, היטל שמירה, אגרת שילוט, אגרת פינוי אשפה וכדומה. לא בכדי אלפי עסקים בישראל חברים עשרות שנים בארגוני המעסיקים, חלקם מעל 100 שנות חברות בהתאחדות".
התרעות פיקוד העורף