אם לדבר במספרים, בשפל הקודם, של אפריל, הביטקוין עמד על כ-75 אלף דולר, אך אז שער הדולר היה קרוב מאוד לשיא של כ-3.8 שקלים, כך שבמונחים שקליים שווי מטבע אחד הגיע לכ-285 אלף שקל.
היום, במחיר של כ-70 אלף דולר ודולר סביב 3.1 שקלים, שווי המטבע יורד לכ-217 אלף שקל בלבד. אז אמנם בדולרים מדובר בירידה מתונה יחסית של כ-6.7 אחוז בלבד, אך בשקלים הפער מתרחב לכמעט 24 אחוז בתוך חודשים ספורים בשל השילוב בין נפילת המחיר להיחלשות המטבע האמריקאי.
הפער בולט גם כשמשווים לשיא של אוקטובר, אם כי שם ההפרש האחוזי נמוך יותר מכיוון שרוב ההיחלשות של הדולר כבר קרתה. הירידה של הביטקוין מהשיא של אוקטובר מסתכמת בכ-43.5 אחוז - מכ-124 אלף דולר לפחות מ-70 אלף דולר. אבל במונחים שקליים, כששער הדולר עמד על כ-3.27 שקלים, שווי מטבע אחד הגיע לכ-405 אלף שקל. כיום, עם דולר סביב 3.10 שקלים ומחיר ביטקוין של כ-70 אלף דולר, שוויו עומד על כ-217 אלף שקל בלבד, ירידה של כ-46.5 אחוז – שלושה אחוזי ירידה עודפים שהרגישו בכיסם המשקיעים הישראליים.
"עבור משקיעים ישראלים, מעבר לשינוי במחיר הביטקוין עצמו, קיימת גם חשיפה לשער הדולר-שקל. אחת הדרכים להתמודדות בנושא הזה היא הפרדה בין החשיפה לנכס לבין החשיפה למטבע, למשל באמצעות החזקה או קנייה של ביטקוין בדולרים דרך פלטפורמות מקומיות מפוקחות. כך ניתן לנהל את ההשקעה בקריפטו בנפרד ולהפחית את ההשפעה של תנודות בשער החליפין דולר-שקל על ההשקעה הכוללת".
התמונה הכוללת מלמדת שבניגוד להבטחות כי הביטקוין ישמש מעין נכס מפלט שלא מושפע מהכלכלה העולמית, הביטקוין מתנהג יותר ויותר כמו נכס פיננסי רגיל, רגיש לריבית, לציפיות אינפלציה ולתנועות הון בינלאומיות. כל עוד התנודתיות תישאר גבוהה והדולר ימשיך להיחלש, המשקיעים בישראל ימשיכו לשלם מחיר כפול, הן בשער המטבע והן בשער החליפין.
התרעות פיקוד העורף