העליות בלטו במיוחד לעומת השבוע החלש שנרשם בשאר העולם: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-5.81%, מדד CAC הצרפתי ב-6.23% וה-FTSE הבריטי ב-4.55%. בארצות הברית נרשמה תמונה מעורבת יותר כאשר מדד S&P 500 ירד בכ-0.7% ואילו נאסד"ק 100 עלה בכ-0.24%.
ההבדל בין התגובות בשווקים קשור גם למוקד הפגיעה הכלכלית של המלחמה הנוכחית. בעוד שבמלחמה בין רוסיה לאוקראינה עיקר הפגיעה הייתה באירופה, בעיקר דרך מחירי הגז, במקרה הנוכחי החוליה הרגישה יותר נמצאת באסיה. חלק גדול מהנפט והגז שעובר במצר הורמוז מגיע למדינות אסיה, שהן גם מרכז הייצור של הכלכלה העולמית. פגיעה ממושכת באספקת האנרגיה לאזור עלולה לפגוע בתעשייה ובשרשראות האספקה הגלובליות.
זו גם הסיבה שהבוקר מדד המניות האזורי המרכזי באסיה נפל בכ-5.6%, הירידה החדה ביותר מאז אפריל. בדרום קוריאה נרשמת ירידה של כ-6.6% וביפן של כ-6.5%. גם החוזים העתידיים מצביעים על המשך חולשה: החוזים על מדד S&P 500 יורדים בכ-1.8%. כשכאמור הבוקר גם תל אביב מצטרפת אליהם בירידות.
אלא שתרחיש כזה עומד בסתירה לחשש שמגולם כיום בשווקים בעולם. אם הלחימה תסתיים במהירות וללא פגיעה ממושכת בזרימת האנרגיה מהמזרח התיכון או בשרשראות האספקה העולמיות, ההשפעה הכלכלית צפויה להיות מוגבלת והשווקים הגלובליים היו צפויים להגיב באופן מתון יותר. העובדה שבשווקים בעולם נרשמה דווקא תגובה של ירידות ותנודתיות גבוהה יותר מצביעה על כך שהמשקיעים שם מגלמים תרחיש פחות אופטימי.
במילים אחרות, שני התמחורים אינם יכולים להתקיים לאורך זמן במקביל. ישראל היא כלכלה קטנה שתלויה במידה רבה במסחר העולמי ובפעילות הכלכלית הגלובלית. אם ההשלכות הכלכליות של המלחמה יהיו משמעותיות עבור הכלכלה העולמית, קשה להניח שהמשק הישראלי יישאר מנותק מהן.
"ניתוק של ישראל משאר השווקים מוצדק בתרחיש חיובי", כותב זבז'ינסקי, אך תרחיש כזה "לא מובטח על פי ההתנהגות של השווקים בעולם". לדבריו, כל עוד השווקים הגלובליים אינם חוזרים למגמה חיובית יהיה קשה לשוק המקומי להמשיך ולהרחיב את הפער שנפתח.
במצב כזה, ההתאמה יכולה להגיע מאחד משני הכיוונים – התאוששות בשווקים בעולם או תיקון גם בבורסה בתל אביב. הירידות שנרשמות הבוקר עשויות להיות סימן ראשון לתהליך כזה, ובשבועות הקרובים יתברר איזה מהשווקים תימחר נכון יותר את השלכות המלחמה.
התרעות פיקוד העורף