סמוטריץ' אמר כי האחריות של הממשלה בתקופת המבצע היא לוודא שהעסקים והעובדים שנפגעו מהמצב הביטחוני יקבלו מענה כלכלי. לדבריו, "מלחמה מנהלים לא רק בחזית אלא גם בעורף. האחריות שלנו כממשלה וכמשרד האוצר היא לוודא שהעסקים, העצמאים והשכירים שנפגעו מהמצב הביטחוני לא יישארו לבד".
"לכן אנחנו מציגים היום מתווה פיצויים רחב, שבמרכזו מענק המשכיות עסקית לעסקים שנפגעו כתוצאה מהלחימה. המתווה מבדיל בין תושבי קו העימות בצפון שמתמודדים עם מצב בטחוני מאתגר יותר ובין שאר הארץ. המענקים נועדו לאפשר לעסקים לשלם משכורות ולצלוח את התקופה המאתגרת הזו. לצד זאת יינתנו פתרונות גם לשכירים ולעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב".
"הכלכלה הישראלית הוכיחה בשנים האחרונות עוצמה וחוסן יוצאי דופן. גם בתקופת מלחמה - המשק ממשיך לפעול, העסקים ממשיכים ליצור והאזרחים ממשיכים לבנות כאן חיים. החוסן הכלכלי הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי שלנו".
"ובימים כאלה אנחנו רואים את זה בצורה הברורה ביותר: כלכלה חזקה מאפשרת ביטחון חזק. עכשיו הזמן שהכלכלה מתגייסת לביטחון וכפי שראינו, הביטחון יביא את הכלכלה להישגים חדשים. אנחנו נמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמהירות כדי לוודא שאזרחי ישראל, העובדים והעסקים - יקבלו את המענה שמגיע להם. יחד בע"ה ננצח".
פרטי המתווה
לפי משרד האוצר, המתווה מבוסס על מנגנוני הסיוע שהופעלו בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא", ונועד לאפשר המשך פעילות כלכלית בתקופת חירום ולצמצם את הפגיעה בעסקים ובעובדים.
במסגרת הצעדים נקבע כי מעסיק יוכל, בהסכמת העובד, להוציא עובדים לחל"ת כאשר בתקופה זו יהיו זכאים העובדים לדמי אבטלה מהמדינה, בכפוף לתנאי הזכאות. במקביל נקבעו מספר הקלות בתנאים לקבלת דמי אבטלה: קיצור תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה מ-30 ימים ל-14 ימים רצופים, קיצור תקופת האכשרה הנדרשת לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשים במקום 12, ביטול ימי ההמתנה הקבועים בחוק ואי ניכוי ימי החופשה הצבורים מתקופת הזכאות.
בנוסף מקדם האוצר מתווה למענק המשכיות עסקית לעסקים שנפגעו מהמצב הביטחוני. המענק מיועד לעסקים שמחזור פעילותם עד 400 מיליון שקל ושחוו ירידה של יותר מ-25% במחזור הפעילות. גובה המענק ייקבע באופן דיפרנציאלי בהתאם להיקף הפגיעה ויכלול השתתפות בהוצאות שכר ובהוצאות קבועות ותשומות. לעסקים קטנים במיוחד, עם מחזור של עד 300 אלף שקל, יינתן מענק קבוע בהתאם לשיעור הירידה במחזור הפעילות.
במקביל נקבע כי מעסיקים יוכלו לשלם שכר מלא לעובדים שיוצאים לחל"ת כבר מהיום הראשון. עוד נקבע כי יוארך מסלול ההוצאות המזכות לעסקים שנפגעו מנזק ישיר. בנוסף, בעלי דירות שנפגעו יהיו זכאים לפיצוי בגובה שכר הדירה עד להשלמת תיקון הנזק.
ביישובי קו העימות בצפון נקבע מנגנון נרחב יותר, מתוך הבנה שזמן ההתרעה שם קצר יותר ולא מאפשר חזרה לשגרה כמו בשאר הארץ, ולפיו בעלי העסקים יהיו זכאים להחזר מלא בגין הפסדיהם במסגרת מנגנון הפיצוי על נזק עקיף. הגשת הבקשות לקבלת הפיצוי תתבצע באמצעות רשות המסים, שתטפל במענקים ובבקשות ההחזר לעסקים שנפגעו.
רשטיק טען כי במקרים רבים הפגיעה הכלכלית אינה מתרחשת מיד אלא מתגלגלת לחודשים שלאחר האירוע, במיוחד בענפים כמו אירועים, פנאי, מסעדנות ותיירות. לדבריו, במצבים כאלה מדידה של חודש אחד בלבד אינה משקפת את היקף הנזק בפועל, ולכן יש לאפשר בחינה רחבה יותר של תקופת הפגיעה. עוד ציין כי לצד המסלול הכללי נכון ליצור מנגנונים ייעודיים לענפים שנפגעו בצורה לא סימטרית, וכן לאפשר חריגה מנוסחת החישוב במקרים שבהם היא אינה משקפת את הנזק האמיתי לעסק.
בנוסף, לדבריו, יש צורך במנגנון מקדמות מהיר שיזרים נזילות לעסקים בזמן אמת. "כדי למנוע קריסת עסקים בשל פערי זמן, חשוב לשלב מנגנון מקדמות מהיר ויעיל שיזרים נזילות מיידית לעסקים עד להשלמת החישוב הסופי של הפיצוי".
התרעות פיקוד העורף