לדברי מנשה, המגמה הזו ניכרת היטב גם בזירת המט"ח הגלובלית. "הדולר מתחזק בעולם, כאשר האירו נסחר סביב 1.153 עד 1.155 דולר והדולר מול היין נע באזור 158 עד 159. מדד הדולר עצמו מתקרב לשיאים של השנה. התחזקות הדולר משקפת את החזרה לחיפוש אחר נכסים בטוחים על רקע חוסר הוודאות סביב ההתפתחויות במזרח התיכון".
בישראל, הוא אומר, המסחר בשקל מושפע במידה רבה מאותם גורמים. "אנחנו רואים תנודתיות גבוהה יחסית. אתמול הדולר-שקל נע בטווח של כ־3.088 עד 3.105 שקלים ולבסוף נסגר סביב 3.10. האירו-שקל נע בטווח של כ־3.59 עד 3.62. הבוקר אנחנו כבר רואים המשך לחץ מסוים על השקל, כאשר הדולר-שקל נסחר סביב 3.12 עד 3.13 והאירו-שקל סביב 3.60 עד 3.61".
לדבריו, העלייה במחירי הנפט והתחזקות הדולר בעולם מפעילות לחץ מחודש על המטבע המקומי לאחר מספר ימי יציבות יחסית. עם זאת, הוא מדגיש כי בטווח הבינוני קיימים גם גורמים שממשיכים לתמוך בשקל. "יש עודף בחשבון השוטף, פעילות יצוא גבוהה בענף שירותי ההייטק וזרימת מט"ח לענף ההייטק. גם מדיניות הריבית הזהירה של בנק ישראל תומכת במטבע המקומי. מצד שני, צריך לזכור שהשקל רגיש במיוחד להתפתחויות ביטחוניות ולשינויים בסנטימנט הגלובלי כלפי נכסי סיכון".
גם בשוק הסחורות ההתפתחויות האחרונות מורגשות היטב. "אנחנו רואים את הנפט חוזר לעלות על רקע ההסלמה במפרץ. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 100 עד 101 דולר לחבית ו-WTI סביב 94 עד 95 דולר", אומר מנשה. לדבריו, המשמעות של מצרי הורמוז עבור שוק האנרגיה העולמי היא קריטית. "דרך המצר עוברים בערך 20 מיליון חביות ביום מתוך ביקוש עולמי של כ־102 עד 105 מיליון חביות, ולכן כל שיבוש משמעותי בנתיב הזה עלול להוביל ללחץ נוסף כלפי מעלה במחירי האנרגיה".
במבט קדימה, מנשה מעריך כי הזירה הגיאופוליטית תמשיך להיות הגורם המרכזי שמכתיב את כיוון השווקים. "המוקד בשווקים ממשיך להיות במזרח התיכון ובמחירי האנרגיה. כל הסלמה נוספת במפרץ עשויה להמשיך לתמוך בדולר ולייצר תנודתיות גבוהה יותר במטבעות, ובמיוחד בשקל. במקביל, נתוני המאקרו בארה"ב והתבטאויות של בנקים מרכזיים ימשיכו להשפיע על כיוון הריביות ועל הדולר בעולם".
התרעות פיקוד העורף