התעשיות הביטחוניות מישראל, בהובלת התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, הצליחו לעקוף לראשונה את אלה של בריטניה, כשהן רושמות את הגידול הבולט ביותר מלבד איטליה.
בסך הכל גדל הסחר העולמי במערכות נשק בחמש השנים האחרונות ב־9.2%, והגידול של ישראל הוא פי חמישה מהממוצע העולמי. עיקר הגידול הוא באירופה, שבעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הגדילה פי שלושה את רכישות הנשק שלה.
בשנים האלה מכרה התעשייה האווירית לגרמניה את מערכת חץ 3 ב־6.5 מיליארד דולר ואת ברק MX לסלובקיה ב־2 מיליארד שקל, ואילו רפאל מכרה לפינלנד את קלע דוד ב־1.3 מיליארד שקל. בנוסף, רפאל היא ספקית טילי הנ"ט של נאט"ו, ואלביט מוכרת למדינות אירופה רקטות, משגרים ומערכות צבא דיגיטליות. כמעט 10% ממכירות הנשק הגיעו לאוקראינה.
הנתונים מבליטים את היחסים הביטחוניים ההדוקים בין ישראל לגרמניה: 31% מהיצוא הישראלי הוא לגרמנים, כולל, כאמור, מערכת החץ, מל"טי ההרון TP, טילי ספייק, מערכת מעיל רוח ומערכות לוחמה אלקטרונית. מנגד, גרמניה היא ספקית הצוללות של חיל הים וחברות גרמניות מייצרות רכיבים לטנק המרכבה ולנגמ"ש הנמר, כך ש־21% מהרכש הביטחוני של ישראל מנותב אליה. בניגוד לרכישות מארה"ב, שם התשלום הוא במימון הסיוע הביטחוני האמריקאי, הרכש מגרמניה מתבצע מתקציב שקלי יקר.
לפחות ב־2026 נראה שהתעשיות הביטחוניות מישראל ימשיכו לשמור על מגמת הגידול ביצוא. אלביט מנהלת מו"מ עם גרמניה על חוזה ענק לאספקת רקטות ומשגרים בסכום מצטבר של כ־6 מיליארד דולר, שיכלול העברת יצוא לגרמניה ויתפרס על פני מספר שנים. התעשייה האווירית ורפאל מנהלות ביחד עם משרד הביטחון מו"מ עם יוון על אספקת מערכות הגנה אווירית, כמו ברק MX, קלע דוד וספיידר. היוונים כבר העניקו לפרויקט את השם חומת אכילס, והוא אמור לספק הגנה מהאיומים מטורקיה לא רק ליוון היבשתית אלא גם לאיים, שם יתפרסו מערכות הספיידר הניידות.
יצוא כמדיניות חוץ
ארה"ב סיפקה 42% מכלל העברות הנשק הבינלאומיות, עלייה של 36%. לראשונה זה שני עשורים, החלק הגדול ביותר של יצוא הנשק האמריקאי הופנה לאירופה (38%) ולא למזרח התיכון (33%). אף על פי כן, המקבלת העיקרית של נשק מארה"ב הייתה סעודיה (12%).
צרפת הייתה הספקית השנייה בגודלה של נשק בחמש השנים החולפות, כשהיא רושמת גידול של 21%, והלקוחות הגדולות ביותר שלה הן הודו (24%) ומצרים (11%). למרות גידול דרמטי ביצוא לאירופה, 80% מהמכירות של צרפת הן מחוץ ליבשת, מה שמראה שמדינות נאט"ו לא ממהרות להיות תלויות בה לביטחונן.
גרמניה עקפה את סין והפכה ליצואנית הנשק הרביעית בגודלה בעולם, עם 5.7% מיצוא הנשק העולמי. כמעט רבע מכלל יצוא הנשק הגרמני (24%) הגיע לאוקראינה כסיוע (ועוד 17% למדינות אירופאיות אחרות). היצוא האיטלקי זינק ב־157% והיא עקפה את ישראל, ועלתה מהמקום העשירי ב־2016־2020 למקום השישי בחמש השנים החולפות.
רוסיה הייתה היחידה מבין עשר הספקיות המובילות שחוותה צניחה (של 64%) ביצוא הנשק. חלקה ביצוא הנשק העולמי אף הצטמק מ־21% ל־6.8%, כאשר הייצור שלה מופנה לצבא המקומי, ויותר ויותר מדינות בעולם נמנעות מלרכוש ממנה על רקע המלחמה באוקראינה.
"האספקות לאוקראינה מאז 2022 הן הגורם הבולט ביותר, אך רוב מדינות אירופה האחרות החלו גם הן לייבא נשק רב משמעותית כדי לחזק את יכולותיהן הצבאיות כנגד איום גובר הנתפס מצד רוסיה".
מחזקים יחסים
הנתונים מתפרסמים בזמן שישראל וארה"ב תוקפות את איראן, שמצידה תוקפת לא רק את ישראל, אלא גם את שכנותיה למפרץ. בחמש השנים האחרונות ירד לפי הדוח הרכש הביטחוני של מדינות המפרץ ב־13%, אף ששלוש מעשר יבואניות הנשק הגדולות בעולם בין 2021 ל־2025 היו מהאזור: ערב הסעודית (6.8% מהיבוא העולמי), קטאר (6.4%) וכוויית (2.8%). יותר ממחצית מיבוא הנשק למזרח התיכון הגיע מארה"ב (54%), 12% מאיטליה, 11% מצרפת ו־7.3% מגרמניה.
"מדינות המפרץ הערביות מעצבות את מגמות יבוא הנשק במזרח התיכון, כאשר ערב הסעודית היא היבואנית הגדולה ביותר באזור וקטאר היא כעת השנייה לאחר שהכפילה את היבוא שלה", אומרים במכון. "עם מספר מתחים וסכסוכים אזוריים, מדינות ערב במפרץ פועלות לחזק את היחסים עם ספקים ותיקים כמו ארה"ב וצרפת, תוך חיפוש אחר ספקים חדשים".
סביר להניח שהדוח הבא יבשר על חזרה למגמת הגידול ברכישות הנשק במפרץ. סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר יצטרכו לחדש את מלאי המיירטים שלהן ולחזק את מערכי ההגנה האווירית. בכולן מדברים גם על חיזוק יכולות התקיפה מרחוק באמצעות טילים ורקטות ארוכי טווח. עם זאת, לא בטוח שארה"ב תישאר ספקית הנשק הגדולה ביותר שלהן בפער כזה.
התרעות פיקוד העורף