1
ביום שני היא קיבלה מארקיע מייל לקוני שהודיע על כך שהטיסה מבוטלת בגלל המלחמה. "הזמנו את הכרטיס ב־4 במרץ, אחרי שהמלחמה התחילה, לא לפניה, כשכבר היה ברור שהשמיים סגורים", היא אומרת. "כמה שעות אחרי הביטול נכנסתי שוב לאתר של ארקיע, ופתאום אני רואה שם שהטיסה ב־16 במרץ חזרה, רק בהפרש של חצי שעה, ובמחיר של 590 אירו, כפול מהמחיר ששילמנו.
"ניסיתי להשיג אותם, אבל אין עם מי לדבר. אז קנינו כרטיס חדש לאותה טיסה. נכון שאמורים להחזיר לנו את מחיר הכרטיס הראשון, אבל עד שזה יקרה, בשוטף פלוס אלוהים יודע כמה, יצא שהוצאתי בשבוע 800 דולר על אותה טיסה ממש. מי מאפשר להם לעשות דבר כזה? הם באמת חושבים שאנשים מטומטמים ולא יעלו על זה שהטיסה חזרה? חשוב לי להגיד שמי שטס לחו"ל לפני המלחמה, כשהזהירו שהיא יכולה לפרוץ בכל רגע, שלא יתבכיין. אין לי טענות לאף אחד, אבל לא צריך להגזים".
גם אמא של טלי, שהגיעה לבקר אותה באמסטרדם עשרה ימים לפני שאגת הארי, קנתה כרטיס לאותה טיסה מאמסטרדם ב־16 במרץ, קיבלה ביטול וגילתה שהטיסה צצה שוב במחיר כפול. גם היא קנתה שוב כרטיס לאותה הטיסה והיא מתפוצצת מכעס. שתיהן מסרבות להזדהות בשמן המלא, כדי שחס וחלילה החברה לא תחליט לבטל שוב את הטיסה באיזו אמתלת חירום מופרכת כזו או אחרת.
ארקיע לא המציאה את השיטה הפסולה הזאת לניצול המצב. מקרים כאלה קרו בעשרות בכל חברות התעופה הישראליות. אבל מדהים שהיא מעזה להמשיך להשתמש בה, לנוכח העובדה שרשות התחרות הודיעה לפני חודש שהיא מתכוונת להטיל על אל־על קנס מנהלי של 121 מיליון שקל, בגלל ניצול מונופול וגביית מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. הבדיקה התמקדה בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה, לסוף מאי 2024, ונערכה השוואה בין מחירי הכרטיסים לאותה תקופה בשנה הקודמת.
הרשות ערכה מבחן כלכלי באמצעות מיליוני תצפיות על כל כרטיסי הטיסה שמכרה אל־על בתקופת הלחימה ובתקופה המקבילה שנה קודם. התוצאות הוכיחו שהמחירים לכל היעדים המרכזיים עלו, בממוצע בכ־16%. בטיסות עם תפוסה נמוכה מ־85% במחלקת תיירים העלייה הייתה חדה יותר — 25%. מדובר בנתון משמעותי, כי 16% מהנוסעים בתקופה הנבדקת טסו בטיסות עם תפוסה נמוכה, מה שמראה שהעלאת המחירים לא הייתה רק תוצאה של ביקוש חריג.
"עליית המחירים של אל־על מופרזת ובלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה של הרשות", כתבה עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, והסבירה שבגלל פרוץ המלחמה חברות תעופה זרות ביטלו את טיסותיהן לישראל, והותירו את אל־על כמעט היחידה שפעלה לאורך כל תקופת הלחימה. הדבר הפך את החברה לספקית כמעט יחידה של טיסות לישראל וממנה, והעניק לה אפשרות לגבות מחירים גבוהים מהרגיל. הקנס המדובר הוא הגבוה ביותר הקבוע בחוק, אבל ההחלטה הסופית תתקבל אחרי שימוע לחברה, שדוחה את הטענות נגדה בכל תוקף.
מה שבטוח הוא שקנס של 121 מיליון שקל, המקסימום הקבוע בחוק, כנראה לא מזיז לחברות התעופה. זה כמעט כמו קנס שמעניקה העירייה לבתי קפה שמחליטים לפתוח בתשעה באב. זאת אפילו לא מכה קלה בכנף, אלא שריטה בפגוש שאפשר לספוג, וככל הנראה בקלות רבה.
מחברת ארקיע נמסר: "לאורך כל תקופת המלחמה מפעילה ארקיע טיסות חילוץ לישראל במחיר אחיד שנקבע עבור יעדי החילוץ, וזאת מתוך מטרה להעניק שקיפות לנוסעים המבקשים לשוב לישראל בתקופה מורכבת זו. לקוחות ארקיע מתבקשים למלא טופס שיבוץ מחדש עם העדפת מועד הטיסה החדשה והחברה עושה כל מאמץ לשבץ את לקוחותיה בטיסות חלופיות".
"יחד עם זאת, במקרים שבהם הדבר אינו מתאפשר וכפי שפורסם באתר החברה, בעמודי הסושיאל ובאמצעי התקשורת, לקוחות ארקיע שטיסתם בוטלה מקבלים עדיפות בשיבוץ לטיסות החילוץ. במקרים אלו הלקוחות נדרשים לרכוש כרטיס חדש והחברה מזכה אותם על ההפרש בין מחיר הכרטיס החדש לבין מחיר הכרטיס המקורי ששילמו. ארקיע תמשיך לפעול מסביב לשעון על מנת להחזיר את לקוחותיה וישראלים רבים חזרה הביתה במהירות ובבטחה".
2
נתניהו התגאה בהצלחות צה"ל במלחמה באיראן, וסמוטריץ' היגג על ההשקעה ההכרחית בתקציב הביטחון והסביר את הצורך לדחות עיסוק בנושאים מעוררי מחלוקת תחת אש, כדי לתרץ את ירידתו מעץ הרפורמה.
"הבעיה אינה 28 מיליארד השקלים לתקציב הביטחון, אובדן התוצר או הגדלת החוב. הבעיה האמיתית היא שהמשך המלחמה עלול לגרום לנזק מצטבר של 100 מיליארד שקל. נכון שהבורסה עלתה בגדול, בניגוד למגמה בעולם, ואנחנו פחות רגישים לעליית מחירי הנפט בזכות יצוא הגז. אבל העתיד מטריד אותי. אם הממשלה לא תפעל לסיום המלחמה ולריפוי הכלכלה, הנטל ייפול על הציבור העובד והמשרת, וזה מצב מסוכן".
התקציב הזה גם מוכיח שוב שכוח, כסף וכבוד שולטים במנגנון קבלת ההחלטות, הכפוף לשתי השדולות החזקות בארץ: הלובי החקלאי והלובי החרדי. סמוטריץ' כבר הבין מזמן שאפשר לדבר, לשכנע ואפילו לאיים בפירוק הקואליציה, אבל בסוף הממשלה עושה מה שהחרדים רוצים.
בסיבוב התקציב הזה הוא למד על בשרו שגם עם החקלאים אסור להתעסק. מי שמעז לגעת בהם מסכן את הקריירה הפוליטית שלו, סובל מעליהום חסר גבולות, ובסופו של דבר מפסיד. מנגד, בעלי העסקים, שניסו למנוע את העלאת הפטור ממע"מ ונכשלו, מביטים בהם בקנאה, מלקקים את הפצעים ויכולים רק לחלום על עוצמה פוליטית כזו.
3
כך נוצר מצב כמעט בלתי נתפס, שבו עסקים נדרשים להתמודד עם נזקי מלחמה נוספת בזמן שהמדינה עדיין לא השלימה את תשלום הפיצויים על הנזקים מהמלחמה הקודמת, כשעבור עסקים קטנים ובינוניים מדובר בחמצן כלכלי.
"הגשנו את כל הטפסים כנדרש, קיבלנו מקדמות של 60%, וחיכינו לסכום המלא, יחד עם עוד מלונות בצפון. עברו חמישה חודשים, ושום דבר. ב־5 במרץ, חמישה ימים לתוך המלחמה הנוכחית, קיבלתי מכתב דחייה ודרישה להחזיר את המקדמה שקיבלתי, עם ריבית והצמדה.
"עברתי את אותו הסרט בקורונה. שילמו פיצוי של 60%, ודרשו אותו בחזרה. התפוצצתי. הם לא מבינים את העונתיות, המורכבות והקושי שלנו. רק אחרי שאמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים, התערב, זה תוקן".
גם במפעל פניציה, שהיה במשך שנים היצרן היחיד בישראל לזכוכית שטוחה והפך לחברת יבוא מאז סגירת קו הייצור ב־2020, בעקבות משבר הקורונה, עדיין לא קיבלו גרוש על עם כלביא. מאיר פרץ, המנכ"ל, זועם. "בסוף אוגוסט 2025, חודשיים אחרי המלחמה, הגשנו את הבקשה.
דרישות מופרכות, בזמן לא סביר, ובלי שקיבלנו אפילו מקדמה. בחרבות ברזל עשו את אותו הדבר. הגשנו את כל הטפסים והמסמכים, אבל שם לפחות נתנו מקדמות. אחר כך הם החליטו שאנחנו צריכים להחזיר 270 אלף שקל. זאת התעמרות".
כשמדינה מבקשת מהמגזר העסקי להמשיך לעבוד, לייבא, לבנות, לשקם ולהחזיק את הכלכלה בזמן חירום, המינימום שהיא יכולה לעשות הוא לשלם בזמן את מה שכבר התחייבה לו. אחרת, כל מתווה פיצויים חדש נראה כמו עוד צ׳ק ממשלתי בלי כיסוי.
מרשות המיסים נמסר בתגובה לטענות פניציה: "בשל חובת הסודיות לא ניתן להיכנס לפרטים. עם זאת נציין כי לחברה כן שולמו מקדמות וכי הדרישה למסמכים עניינית ומקצועית".
על טענת אסטוריה גליליי: "בצד הטיפול האינטנסיבי בנזקים הישירים, ולבקשת הארגונים העסקיים, רשות המיסים עושה בימים אלה מאמץ מיוחד לסיום הטיפול בתביעות שהוגשו על נזק עקיף בגין מלחמת עם כלביא. כחלק מכך, לעיתים נשלחות גם תשובות שליליות".
התרעות פיקוד העורף