לפי הדוח, בשנת 2025 היו בישראל כ-5 מיליון יחידים בעלי הכנסה חייבת במס, עם הכנסה חייבת כוללת של כ-981 מיליארד שקל. רוב ההכנסה הזו, כ-70%, הגיעה משכר עבודה. אבל מאחורי הממוצע הזה מסתתר פער גדול: בעשירונים 1 עד 9 עיקר ההכנסה מגיע מעבודה, בעוד שבעשירון העליון, ובייחוד במאון העליון, חלק משמעותי יותר מגיע מהון, מרווחי הון והכנסות מאחרות שאינן שכר.
למשל, סף המס לגבר ללא ילדים עומד על 5,445 שקל בחודש, ולאישה ללא ילדים על 6,655 שקל. אצל הורים לילדים הסף כבר עולה משמעותית. אם לארבעה ילדים, למשל, יכולה להגיע לסף של 18,926 שקל בחודש לפני שתתחיל לשלם מס הכנסה. גם מקום המגורים משנה: תושב קריית שמונה ללא ילדים יכול להגיע לסף מס של 23,813 שקל בחודש, בשל הטבות מס יישוביות.
המשמעות היא שהשאלה "מאיזה שכר מתחילים לשלם מס הכנסה" פשוט לא מקבלת תשובה אחת. בפועל, שני עובדים עם אותה משכורת חודשית יכולים לשלם מס שונה לחלוטין, רק בגלל מספר הילדים, המגדר או מקום המגורים שלהם. זו נקודה שמעניינת כמעט כל משק בית, משום שהיא מסבירה למה תלוש שכר דומה לא תמיד מתורגם לאותו נטו.
הנתון אולי הכי בולט ציבורית הוא חלוקת נטל המס: החציון התחתון, כלומר חמשת העשירונים התחתונים יחד, משלם רק כ-3.4% מסך המס הישיר. מנגד, העשירון העליון משלם כ-66% ממנו. למעשה, לפי האוצר, 91% ממס ההכנסה עצמו, בלי ביטוח לאומי ומס בריאות, נגבים משני העשירונים העליונים, ו-77% נגבים מהעשירון העליון בלבד. גם בתוך העשירון העליון יש ריכוז גבוה במיוחד. המאיון העליון מרכז 16% מההכנסה ברוטו במשק, אך נושא בכ-26% מהמס הישיר כולו.
עוד נקודה מעניינת היא השינוי בעשור האחרון. לפי הדוח, ההכנסה ברוטו עלתה ריאלית בכ-33% בעשור האחרון, אבל תשלומי המס הישיר עלו מהר יותר, בכ-47%, כך שההכנסה נטו עלתה ב-30%. בעשירון העליון הפער חד יותר: ההכנסה ברוטו עלתה ב-42%, אך בגלל עלייה של 53% בנטל המס הישיר, ההכנסה נטו עלתה בשיעור מתון יותר של 37%.
התרעות פיקוד העורף