בדיון שנערך היום בוועדה עלו שורת דרישות מצד עסקים וחברי כנסת, ובראשן קיצור זמני הטיפול והגדלת המקדמות. נציגי קרן הפיצויים ציינו כי כ-85% מהתיקים מאושרים כיום באופן אוטומטי תוך ימים אחדים, אך במגזר העסקי טוענים כי יש צורך בשיפור נוסף, ובייחוד עבור עסקים קטנים ועונתיים.
בענפים כמו תיירות, אירועים ותרבות הדגישו את הפגיעה החריגה בפעילות, בין היתר בשל מבנה הוצאות עונתי גבוה. נציגי הענפים הציעו לקבוע מנגנוני פיצוי מותאמים, כולל שימוש במכפילים עונתיים. גם בענף התיירות הנכנסת הוצגה פגיעה מתמשכת מאז תחילת הלחימה, והועלתה דרישה להכיר בנזק ארוך טווח במסגרת המתווה. ארגון מורי הדרך הצביע על המורכבות - שליש ממורי הדרך הם בני 67 או יותר, ולכן הם אינם נכללים במתווה.
סוגיה נוספת שעלתה היא היעדר מענה מספק לחלק מהאוכלוסיות והעסקים - עסקים גדולים עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקל וכן חברות שפועלות תחת "איחוד עוסקים" ונפגעות מהגדרות טכניות במע"מ. במקביל, עלתה דרישה לגבש מנגנון פיצוי קבוע שייכנס לתוקף באופן אוטומטי בעיתות חירום.
גם המגזר השלישי והעמותות עלו לדיון, עם בקשה לקבוע עבורם מתווה ייעודי במקביל לחקיקה. באוצר ציינו כי מתגבש מבחן תמיכה דומה לזה שיושם במלחמות קודמות, וצפוי להתפרסם בקרוב. בנוסף הוצגו קשיים ייחודיים בגנים פרטיים, כולל דרישות פיצוי מצד הורים ומורכבות בירוקרטית בקבלת המענקים.
במשרד האוצר הדגישו כי המתווה הנוכחי נשען על הניסיון שנצבר במבצעים קודמים, ומתמקד במתן מענה רחב לעסקים קטנים ובינוניים תוך שמירה על רציפות תפקודית של המשק. ברשות המיסים ציינו כי המערכת כבר מוכנה והיא תאפשר לתת מקדמה לפי אחוז מסוים ממה שעסק קיבל במבצע "עם כלביא" או במלחמת חרבות ברזל, לפי הגבוה ביניהם.
בסיכום הדיון הבהיר יו"ר הוועדה בפועל, ח"כ ינון אזולאי, כי הוועדה אינה ממהרת לאשר את המתווה במתכונתו הנוכחית, ומעדיפה להמשיך בדיונים כדי לשפר אותו. לדבריו, "אני חושב שלהביא מתווה רק בשביל להביא את המקדמות ולקבל מתווה שהוא לא טוב, זה לא נכון", והוסיף כי עדיף לקיים עוד ישיבה או שתיים ולהגיע להסכמות רחבות יותר עם נציגי העסקים. עוד הדגיש כי יש למצוא פתרונות לנושאים שטרם קיבלו מענה, ובהם פגיעה מתמשכת ויישובים שלא נכללו, ואמר כי הוועדה שואפת למתווה "טוב ומותאם לצרכים" לפני קידומו.
התרעות פיקוד העורף