לפי הדו"ח, 92% מהתאגידים בעולם מציבים את פריון כוח העבודה כיעד מרכזי, אך סקר שנערך בקרב יותר מ-12 אלף עובדים מצביע על פער בין מדדי הביצוע לבין הצרכים בפועל. בעוד 63% מהעובדים מדווחים שהם מרגישים פרודוקטיביים יותר במשרד, היכולת "להיטען מחדש" ולזכות בהשראה מדורגת נמוך יחסית במדדי שביעות הרצון. המשמעות היא שסביבת עבודה אפקטיבית אינה מסתכמת בעמדות עבודה וחדרי ישיבות, אלא כוללת גם מרחבים שמאפשרים מנוחה מנטלית ותמיכה לאורך זמן.
אחת המגמות הבולטות היא עלייה בדרישה לחללים דלי טכנולוגיה. 61% מהנשאלים ציינו כי היו רוצים מרחבי התנתקות דיגיטלית, נתון שמתחבר לחשש משחיקה. לפי הדו"ח, ככל שהטכנולוגיה נוכחת יותר ביום העבודה, כך גדל הצורך במרחבים שקטים שמאפשרים ריכוז והפחתת עומס. בהתאם לכך, ארגונים משלבים יותר עקרונות של נוירו-עיצוב, שימוש באקוסטיקה מותאמת, תאורה טבעית ואלמנטים ביופיליים כמו צמחייה ודפוסים מהטבע.
השינויים בסביבת העבודה נוגעים גם למבנה הארגוני. 88% מהחברות מדרגות זריזות בתכנון העסקי כיעד הנהלה, ו-85% מציבות דפוסי עבודה גמישים בעדיפות גבוהה. המשמעות היא מעבר להשקעה בתשתיות שמאפשרות התאמה מהירה של החלל, כולל מחיצות מודולריות וחללים שניתן לשנות את ייעודם לאורך זמן. עבור העובדים, הגמישות הזו מתורגמת ליכולת לבחור בין עבודה עצמאית, שיתוף פעולה או מנוחה, בהתאם לצורך.
הדו"ח מצביע גם על השפעת הבינה המלאכותית על הציפיות של עובדים. לצד רצון לחוויות מותאמות אישית, מתחדדים פערים בין דורות. בעוד רוב הצעירים מצפים לשילוב רחב יותר של AI בסביבה הפיזית, בקרב מבוגרים יותר ניכרת הסתייגות. עבור הארגונים, המשמעות היא צורך לבנות סביבת עבודה מגוונת, שמאפשרת רמות שונות של שילוב טכנולוגי.
אדמוני מסכמת כי האתגר היום הוא לא רק להכניס יותר טכנולוגיה למשרד, אלא להבין איך מתכננים סביבה שתומכת גם בביצועים וגם באנשים. "בסופו של דבר, משרד טוב לא נמדד רק בתפוסה, אלא בשאלה אם הוא עוזר לעובדים לעבוד טוב יותר, לקבל השראה ולהישחק פחות".
התרעות פיקוד העורף