לדבריו, כאשר מתחשבים גם בגידול האוכלוסייה, מתברר שרמת החיים הממוצעת בישראל כמעט הוכפלה באותה תקופה. אברמזון ציין כי הוא משתתף בפורומים בינלאומיים ורואה מקרוב גם כלכלות אחרות, כולל מדינות שצומחות יפה, אך גם כאלה שסובלות מקיפאון ממושך, כמו איטליה, יפן וחלק ממדינות דרום אירופה. על הרקע הזה, הוא אמר, בולטת העובדה שבישראל קיימת כלכלה שעדיין "עובדת".
"ישראל הולכת ומתעשרת מול העולם"
בהמשך הצביע אברמזון על העודף בחשבון השוטף כאחד מסיפורי ההצלחה של המשק הישראלי. לדבריו, ישראל עברה ממצב של גירעון למצב שבו לאורך עשרות שנים היא מייצאת יותר משהיא מייבאת, בשיעור ממוצע של 3%–4% מהתוצר. מבחינתו, המשמעות פשוטה: ישראל הולכת ומתעשרת מול העולם. הוא הסביר כי עודף כזה, שנצבר לאורך שנים, מייצר מאגרי הון משמעותיים - ואלה, לדבריו, מזינים גם את הצמיחה העתידית וגם את החוסן שהמשק מפגין בשנים האחרונות.
גם שוק העבודה תפס מקום מרכזי בדבריו. אברמזון אמר כי אחד ההישגים הגדולים של המדיניות הכלכלית בישראל הוא יצירת שוק עבודה גמיש ויעיל, המאופיין באבטלה נמוכה היסטורית. לדבריו, זהו הישג בולט במיוחד בהשוואה למדינות אירופיות רבות, שבהן שיעורי האבטלה - ובעיקר אבטלת צעירים - גבוהים משמעותית. הוא הוסיף כי בישראל כמעט כל מי שרוצה למצוא עבודה, אכן יכול למצוא, גם אם לא תמיד זו העבודה האידיאלית. עם זאת, הוא הודה שיש גם קשיים צפויים, ובהם השפעת המהפכה הדיגיטלית והחזרה העתידית של אנשי מילואים לשוק העבודה, אך סיכם כי למרות הכול, "יש לנו שוק עבודה שעובד יפה".
אחת מנקודות החוזק הבולטות ביותר, לשיטתו, היא החיסכון הפרטי החריג של משקי הבית בישראל. אברמזון סיפר כי כששואלים אותו בחו"ל מהו "הסוד של החוסן הישראלי", הוא מצביע על בסיס ההון שממשיך להצטבר, ובפרט על החיסכון הפרטי. לדבריו, כ-31% מההכנסה הפנויה בישראל נכנסים לחיסכון - שיעור גבוה מאוד ביחס לעולם. לשם השוואה, ציין כי בצרפת מדובר בכ-12.8%, בגרמניה 11.3%, באנגליה 4.7%, ובארצות הברית ברמה דומה. לדבריו, החיסכון הזה, יחד עם פנסיה, קרנות השתלמות וחסכונות נוספים, יוצר חוסן עמוק במיוחד, שמאפשר למשק לספוג זעזועים כמו הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, ואף לייצר הזדמנויות בתוכם.
לדבריו, גם יתרות המט"ח של בנק ישראל הן חלק מאותה כרית ביטחון, והן מחזקות מאוד את המגזר הציבורי. לכן, העריך, "אין פה סיכוי אמיתי למשבר שער חליפין". הוא הוסיף כי בהשוואות בינלאומיות, ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי שווייץ מבחינת נכסים ביחס לתוצר, ובמונחי חודשי יבוא כבר נמצאת במקום הראשון. לדבריו, גם כאשר בוחנים את נכסי הציבור בישראל מול העולם, מתקבל עודף של 42% תוצר. את מכלול הגורמים האלה הוא כינה "המתכון הסודי של מדינת ישראל".
"אנחנו לא בשנים היפות שלנו במעמד מול העולם"
עם זאת, אברמזון לא ניסה לצייר תמונה ורודה בלבד. הוא הזכיר את המלחמות, את המצב הגאו-פוליטי ואת הפגיעה במעמדה של ישראל בעולם כגורמי סיכון ממשיים. "אנחנו לא בשנים היפות שלנו במעמד מול העולם", אמר, והוסיף שגם אופן סיום המלחמה יוסיף להיות גורם מרכזי מבחינת הכלכלה. לצד זאת, הוא ביקש להסתכל גם על ההזדמנויות הטמונות במצב. לדבריו, כל אחד מהסיכונים האלה עשוי גם לפתוח אפשרויות חדשות ליום שאחרי - ביחסים עם שכנותיה של ישראל, עם מדינות במזרח התיכון ועם מדינות נוספות שכבר מתקיימים איתן קשרים טובים, ושניתן יהיה לחזקם. מבחינתו, גם כאן, לצד הסיכון, קיים פוטנציאל משמעותי.
אתגר נוסף שעליו הצביע הוא שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה. לדבריו, גם בזירה הזו כבר מתרחשים שינויים: בחברה החרדית נשים רבות עברו למשרות פרודוקטיביות יותר, וגם בחברה הערבית יש תזוזה משמעותית, בעיקר בקרב נשים. להערכתו, ככל שהתהליכים הללו יעמיקו, הם יניבו תועלת כלכלית רחבה למשק הישראלי כולו.
"מערכת הביטחון תידרש להתייעל"
גם תחום התשתיות עלה בהרצאה, ובמיוחד התחבורה. אברמזון אמר כי ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת להקים מערכות טובות בתחומים כמו מים ואנרגיה, אך בתחום התחבורה היא עדיין מתקשה להדביק את קצב גידול האוכלוסייה. לדבריו, אם ישראל תצליח להתמודד גם עם האתגר הזה, התועלת עשויה להיות רחבה מאוד - לכלכלה, לנדל"ן ולתחומים נוספים.
בסיום הציג אברמזון עמדה מורכבת אך ברורה: הכלכלה הישראלית מתמודדת עם סיכונים לא מבוטלים, אך במקביל נשענת על שורה של יסודות חזקים מאוד - צמיחה ריאלית מתמשכת, עודף חיצוני, שוק עבודה יציב, חיסכון פרטי גבוה, שווקים פיננסיים עמוקים, יתרות מט"ח מרשימות והייטק מוביל. המסר שלו היה חד: ישראל אינה חסינה, אך הבסיס הכלכלי שלה חזק בהרבה מכפי שלעתים נדמה.
התרעות פיקוד העורף