על פי הדיווח, דנקנר היה אמור להעביר בימים אלה לבנקים תשלום של 5 מיליון שקל, כחלק מסדרת תשלומים שעליה התחייב במסגרת ההסדר. אלא שלפי "כלכליסט", דנקנר הודיע לבנקים הנושים - בהם לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד - כי לא יוכל לעמוד בתשלום.
דנקנר הסביר לבנקים כי עמד לחתום על הסכם עם משקיע בחברת חושן פודטק שבבעלותו, אך לדבריו המשקיע נסוג ברגע האחרון בשבוע שעבר, והותיר אותו ללא אמצעים שיאפשרו לו לפרוע את התשלום הנדרש. בבקשה שהוגשה לבית המשפט מתבקשת השופטת להורות על צו פתיחת הליכים נגד דנקנר ולמנות נאמן לנכסיו. בבקשה נכתב כי "דנקנר חב מזה למעלה מעשור סכומי עתק של מאות מיליוני שקלים לנושים שונים, ביניהם הבנקים המבקשים. לאחר שניתנו לו הזדמנויות רבות לפרוע את חובו, הוא הפר פעם אחר פעם את התחייבויותיו תוך שהוא מבקש דחיות רבות להסדר החוב שנחתם עמו".
עוד נכתב בבקשה: "משמוצו כל האפשרויות, נראה כי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו והדרך היחידה היא לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החייב". לפי הבנקים, מאז קריסת אי.די.בי בשנת 2013 ניתנו לדנקנר ארבע דחיות לפירעון החוב: ביולי 2017, ביוני 2019, באוגוסט 2020 וביולי 2023. עוד נטען כי בשנת 2024 חדל דנקנר לשלם את חובותיו, ובספטמבר אותה שנה הודיע לבנקים כי לא יוכל לעמוד בהסדרי התשלום הקרובים.
הסדר החוב המקורי של דנקנר קבע כי עליו לפרוע 180 מיליון שקל בתוספת ריביות, בעוד שיתרת חוב של כ-320 מיליון שקל תיפרע מתשלומים המבוססים על הכנסות עתידיות. בפועל, לפי הדיווח, דנקנר החזיר עד היום כ-110 מיליון שקל מתוך חוב כולל של כ-500 מיליון שקל של החברות הפרטיות גנדן וטומהוק, שבאמצעותן שלט בעבר בקונצרן אי.די.בי.
בבקשה לבית המשפט מפורט גם היקף החובות לבנקים: החוב לבנק לאומי עומד על 162 מיליון שקל, לבנק הפועלים על 176 מיליון שקל, לבנק דיסקונט על 119 מיליון שקל, ולבנק מזרחי טפחות על 90 מיליון שקל. עוד נטען כי דנקנר נמצא בפיגור של תשלום בסך 2.5 מיליון שקל, שאותו התחייב לשלם בפברואר האחרון.
לפי ההסכם האחרון שנחתם בין הצדדים בסוף 2025, במקרה של הפרה נוספת יוכלו הבנקים לפנות ישירות לבית המשפט ללא צורך בהתראה נוספת. הבנקים טוענים כי "גביית חובות החייב במסגרת הליך קולקטיבי ומפוקח באמצעות נאמן שימונה לנכסיו היא הדרך המיטבית להבטחת מיקסום פירעון חובותיו לנושיו".
דנקנר, שהיה לפני כ-15 שנה אחת הדמויות החזקות במשק הישראלי, התעקש לאורך השנים להגיע להסדרים ולפרוע את החוב בפריסה ארוכה, אף שלפי הדיווח מקורבים הציעו לו כבר בתחילת הדרך לפנות להליך פשיטת רגל. בחודש דצמבר האחרון עוד העביר תשלום של 5 מיליון שקל במסגרת ההסדר, אך את התשלום הבא, שיועד למרץ, כבר לא הצליח להעביר.
הבנקים חושפים את מצב הנכסים: יתרת זכות של 400 אלף שקל בלבד
בבקשת הבנקים נטען כי לפי דו"ח עושר שהעביר דנקנר בפברואר 2025, בידיו יתרת זכות של כ-400 אלף שקל בלבד, לצד החזקות זניחות בחברות שלטענת הבנקים אין להן שווי ממשי. עיקר נכסיו, לפי הבקשה, הם החזקותיו בחברת חושן פודטק ותקבולים אפשריים מעסקי אביו המנוח, יצחק דנקנר, ובהם בית השנהב בירושלים. בנוסף צוין כי קיימים נכסי נדל"ן נוספים, שחלקם דורשים הליכים משפטיים, וכן החזקות בחברות שאין להן שווי מימוש מיידי.
עוד טענו הבנקים כי על פי המידע שמסר דנקנר, זכויותיו בעיזבון אביו מוערכות על ידו בטווח שבין 83 ל-150 מיליון שקל. עם זאת, בבקשה נטען כי מדובר בסכומים ספקולטיביים, שתלויים במימוש נכסים בפועל, בהשבחתם ובחלוקה ליורשים קודמים לפי צוואת האב - ולא ברור מתי יתקבלו, אם בכלל.
דנקנר מסר בתגובה ל"כלכליסט": "פעלתי במשך שנים ארוכות, כמיטב יכולתי, על מנת לפרוע את התחייבויותיי, מתוך תפיסה כי מדובר בחובה ערכית מהמעלה הראשונה. במהלך העשור האחרון פעלתי ללא לאות, יזמתי ועבדתי לילות כימים, ושילמתי סכום מצטבר ניכר בהיקף של כ-110 מיליון שקל".
עוד הוסיף: "בחודשים האחרונים הגעתי להסכמות עם משקיע למכירת חלק ממניותיי בחברת פודטק שהקמתי, בתמורה לעשרות מיליוני שקלים, לצד השקעה נוספת מצדו בחברה. בכוונתי היה לעשות שימוש בתקבולים אלה לצורך המשך פירעון חובותיי וכן להמשך פיתוח החברה. למרבה הצער, המשקיע חזר בו מהתחייבותו והותיר אותי בפני שוקת שבורה".
לסיום מסר דנקנר: "כפי שפעלתי עד כה בתום לב, בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא, כך אוסיף ואפעל גם מכאן ואילך. תקוותי היא כי ההליך יתנהל בכבוד ובהגינות".
התרעות פיקוד העורף