הדירות שנבנות בישראל לא מתאימות למי שצריך אותן

מחקר של מוסד שורש: ללא שינוי במדיניות, מחירי הדירות ימשיכו לעלות. שכירת דירות הפכה לפתרון גם באוכלוסייה הבוגרת. משקי הבית המוחלשים מוציאים 40% מהכנסותיהם על שכר דירה

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
עקבו אחרינו
עסקת נדל"ן. אילוסטרציה
עסקת נדל"ן. אילוסטרציה | צילום: FREEPIK
2
גלריה

בעשרות השנים האחרונות מספר משקי הבית בישראל גדל מהר ממספר הדירות. בנוסף, משקי הבית נעשו קטנים יותר ושוק השכירות התרחב, מה שהגדיל את הביקוש לדיור גם ללא גידול חריג באוכלוסייה. עקב כך נוצר לחץ מתמשך על מחירי הדירות ושכר הדירה.

במקביל, שוק השכירות התרחב משמעותית והפך לצורת מגורים מרכזית גם בגיל מבוגר יותר. שיעור המתגוררים בשכירות בגילי 25־34 עלה מ־30% ל־49%, בגילי 35־54 מ־15% ל־32%, ובגילי 55־64 מ־11% ל־18.

בין השנים 2000 ל־2023 נוספו 1,731,300 משקי בית לאוכלוסיית ישראל, אך החלו להיבנות 1,610,017 דירות בלבד. מדובר בפער מצטבר של 121,283 דירות. לפי נתוני גמר בנייה הפער גדל ל־272,141 דירות.

נדל''ן בישראל - מנופים באתרי בנייה
נדל''ן בישראל - מנופים באתרי בנייה | צילום: יוסי אלוני פלאש 90

לפי המועצה הלאומית לכלכלה, מספר הדירות הנדרש בשנים 2026־2030 עומד על 65,000 דירות בשנה וצפוי לעלות בהדרגה ל־73,600 דירות בשנה. התחלות הבנייה מאז 2020 הסתכמו ב־63,500 דירות בשנה – נמוך מהביקוש. ב־2025 נרשמה עלייה ל־74,300 בכמות התחלות הבנייה, אך מדובר בשנה חריגה.

תגיות:
נדל"ן
/
מחירי הדיור
/
שכירות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף